פֵּ"ה

ודע שהציור א' וט' וי' ומ' וס' ופ' וש' שהם שבעה ציורים אין להם דמיון בחבריהם ולא הפוכים לציורם על חבריהם. אלא כל אחד מהם ציורו זר מציור כל חבריו. אך חמשה עשר ציורים הנשארים יש להם דמיון אלו לאלו או הפוכים מדומים כמו שהודעתיך. וחמשת הציורים …

… צד"י קצר צד"י ארוך, ומה שהיה יושב בו שב עומד. וכן כ"ף ונו"ן אלא שאין כ"ף ונו"ן הארוכים הולכים כשורה במספרם עם הקצרים הנקראים בשמם. ומ"ם פתוחה שבה סתומה וגם היא חוץ משורת המספר. וזה כולו לעניין תשמעהו. דע כי פ"ה קצר מספרו בעשרות שמונים כמספר ח' באחדים וכן פ"ה ארוך מספרו במאות שמונה מאות. ועניין ח'פ'ף' במספר שזה שווה באחדים וזה שווה בעשרות וזה במאות. כי זה שמונה אחדים וזה שמונה עשרות וזה שמונה מאות, לשון נופל על הלשון. ואין הכל כי אם שמונה באמת אלא …

… אחר כן "ויהי העם כמתאוננים" וכו' (במדבר יא' א') הושמו שני נוני"ן הפוכים, לסימן שהפכו הכוונה שהיא מורה על סוד התנועה והמנוחה ועל הקימה ועל השיבה. והמנוחה מורה על הישיבה. ומהכתוב על ציור נו"ן תבין כל זה. ועל זה בא סמ"ך סמוך לעי"ן ופ"ה, שכל עיור וערל לב צריך שלא ישוב לאחור מלמודו בעבור ראותו שעם כל השתדלותו בחכמה ובלמוד ימצא עניינים סתומים מאד. אך יעיין בטוב ויזכיר למודו בפיו תמיד. וששים הם ששה שמות עשרות.

פ שמו פ"ה ומספרו שמונים. זה הציור מורה על היות הדבר נסתר בתוכו וגם נגלה למטה אך ההסתר מתחיל לו מלמעלה. והנה שמו פ"ה להורות שדרך הפ"ה לגלות הנסתר ולכסות הנגלה. והציור הורה כי הדבר העליון כלומר האלהי ראוי לכסותו והוא העניין האלהות …

וזהו שאמרתי לך והוא בלא ספק סוד גדול. ונרמז זה העניין בפ"ה בעבור שממנו יוצא כל הדבור. כי מה שבלב לעולם הוא נסתר עד שהלב מגיד לפה, ומשימו מליץ בינו ובין השומע, המבין. ובעבור שגם ביד אפשר להגיד גם כן על דרך כתיבה נאמר "ידי שמתי למו פי" (איוב מ' ד'). שלא לגלות זה לא ביד ולא בפה. ועל זה בא בכל המצוה העליונה "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל' יד'). וקודם הפה ואחריו היד. והנה חובר פ"ה בסוף אל"ף להודיע לאדם שמה שילמוד שיהיה נשמר בו בפה, ומה שראוי לגלותו יכסהו בעדות צורת פ"ה. ושמונים הם שמונה חבריו.

… הבית כלי זיין לחתת ולשבר בהם הטטים מן הדרך והמשטים דעתך מהודאת האמת. והרם כפך וכתוב ספרים ולמד בהם ושתה חכמתם כמים. והיה שט כדג במים עד שתתברך כדגים מרוב למודך. ותעשה פרי הוא נו"ן והסמך אל בעלי העינים ופתח פיך ביניהם עד שתסור בחכמתך את רוח הקופית שבך ותורישנו מפניך או תירש כחו, עד שלא ישאר בלא כח ושנה ניסנך וחייך שבו נולדת, כי ערל נולדת ולא יכולת להתנועע למול ערלתך עד שתתקן תולדתך בברית. ואחר כן עם תורה, ועל כן שהושמו …