פְּקוּדִים

5 הפניות ב־1 ספרים

מפתח הספירות

עמ' א§1

מפתח הספירות זה הוא החומש הרביעי והוא מגלה סתרי הספירות ואע"פ שכבר נרמז בספר השלישי כי הפקודים הנספרים אצלנו ספירות הם ומספרים נמנים בכוונה עם שמות השבטים ואי אפשר שלא יכלול כל ספר וספר מן הספרים החמשה עניינים אחרים רבים זולת מה שיורה עליו השם הכולל שקראנו לו, שהנה קראתי אני שם זה הספר הרביעי מפתח הספירות, ויחשוב השומע שאין בו שום עניין מעניין הספירות, אבל כשיגלה סודם יפקח עיניו ויראה שראוי היה זה השם הכולל לרוב כללי זה הספר הרביעי.

עמ' כ§19

ואמנם כלל מספר פקודי הלויים הוא הכלל הנזכר בכתוב מבואר שהם כ"ב אלף שנאמר "כל פקודי הלויים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחותם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף". וזה המספר הוא רמז לכ"ב אותיות שתחלתם אלף וסופם תו. וכשתיקח מזה המפקד הנזכר אלף תו ישארו עשרים הרי הכל

עמ' כב§20

זכר לחכמי הקבלה הקודמים בזמן לנביאי השם וכוללים הלמוד במחשבות וגבורות תמיד. ולולי הם היתה הנבואה בלתי נמצאת ואע"פ שהנביאים קודמים להם במעלה אין הנבואה שורה אלא על חכם וגבור כלומר על מי שמתגבר תמיד בחכמה ומבין השקלים לעדפים וכן מערכת הדגלים ומסעיהם ומחניהם רמזים מופלאים באמיתת הנבראים אשר מהם יושג עניין אמיתת מציאות הבורא ית'.

עמ' כג§21

מצד אחר והוא מפני שאמר יעקב לשני בניו הראשונים לו כמו שאמר "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי". והנה בדגלים נחלק שבט יוסף לשני חלקים ולא נזכר הוא בהם והיה אחד ממנו ממלא מקומו והשני ממלא מקום לוי אחיו אבל עם הפקודים נזכר יוסף שנאמר "לבני יוסף לבני אפרים" ומנשה לבדו נזכר. תעיין בסדר הפקודים תמצאנו כולו מתחלף מסדר הדגלים והוא רמז מופלא. וע"כ אכתבם שניהם לך, סדר הפקודים ראובן שמעון יהודה יששכר זבולון אפרים מנשה בנימין דן אשר

עמ' כד§23

המעמידות החמרים. מפני שהם שורש ראשון למציאה ולפיכך זוכר כל בכור זכר ולא זכר הנקבות, והעד שעם היות ג"כ דינה בת יעקב לא נבדלה אל שבט מפני היות דינה כדין החומר להיותה נקבה וחותמה שקוע והיא בה נחתמת לא חותמת. ואחר זכרו עניין פקודי ישראל ופקודי בני לוי חזר לסדר עבודת הלויים וחלקם תחלה לג' חלקים, גרשון וקהת ומררי. כי שלשתם היו בני לוי בן יעקב והוא שלישי לבנין. ואחר חלקם עוד לעבודה למשפחותם וזכר כל עבודה ועבודה כפי מה שהיתה ראויה לכל אחד ואחד מהם. וייחדם