פֶּה
5 הפניות ב־2 ספרים
סתרי תורה
שני עצים מספרם תפלי"ן והם מעי"ן הנשמ"ה כמו שהם מעי"ן השמימ"ה, ומהם תבין כי מני"ע הנשמ"ה הוא מני"ע השמימ"ה והוא מולי"ד זכ"ר ומולי"ד נקב"ה, והסוד הפ"ה זכ"ר והמיל"ה נקב"ה. ושנ"י עצי"ם עליו"ן שפ"ל. וסוד ג"ן, ג'וף נ'פש אשר בשניהם חכמ"ה אלהי"ת וכן הוא במספר החכמ"ה האלהי"ת הגו"ף הנפ"ש. ולשון גן, מקום שמקבל כל מיני צמיחה, וכן המ"ח מקום שמקבל כל מיני ציור, אבל באים עדים ממנו …
מפתח הרעיון
דע בני כי כל הלשונות נדברות בפה כלומר בשפתים ובלשון. על כן נקראו שפה ולשון. וכל זה בטבע ואין צריך המדבר לדמות צורות אותיות מצויירות לפני היותו מדבר. שתאמר שאם לא יראה צורות אותיות לא ידבר. שהרי הנשים והקטנים ועמי הארץ מדברים, ושום צורות …
… לעיניים ולא לאוזניים, כי הם כלים חיצונים, אך מובן ללב שהוא כלי פנימי נסתר כמו שהדבור באמתתו. אך שבעה שערים שבראש שהם ב' אוזניים וב' עיניים וב' אפים והפה, כולם כלים צריכים לדבור הנכתב קודם שיבינהו הלב. כי באמצעותם יבינהו הפה להוליד בו קול ודבור. והאפים לצורך הרוח ככתוב "ויפח באפיו נשמת חיים", והעיניים לראות האותיות, והאוזניים לשמוע הקול היוצא מהפה אל הדבור, ואז הלב מבין אחר שלמד הלשון ההוא שמדברים לו בו טוב. ועל כן ההבנה שבלב היא הנקראת השגה, …
פ שמו פ"ה ומספרו שמונים. זה הציור מורה על היות הדבר נסתר בתוכו וגם נגלה למטה אך ההסתר מתחיל לו מלמעלה. והנה שמו פ"ה להורות שדרך הפ"ה לגלות הנסתר ולכסות הנגלה. והציור הורה כי הדבר העליון כלומר האלהי ראוי לכסותו והוא העניין האלהות ותארו ושמותיו והשגחתו בזולתו והנהגתו עם עולמו וכיוצא באלה מן העניינים הנקראים סתרי תורה, שנאמר עליהם "כבוד אלהים הסתר דבר" (משלי …
וזהו שאמרתי לך והוא בלא ספק סוד גדול. ונרמז זה העניין בפ"ה בעבור שממנו יוצא כל הדבור. כי מה שבלב לעולם הוא נסתר עד שהלב מגיד לפה, ומשימו מליץ בינו ובין השומע, המבין. ובעבור שגם ביד אפשר להגיד גם כן על דרך כתיבה נאמר "ידי שמתי למו פי" (איוב מ' ד'). שלא לגלות זה לא ביד ולא בפה. ועל זה בא בכל המצוה העליונה "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל' יד'). וקודם הפה ואחריו היד. והנה חובר פ"ה בסוף אל"ף להודיע לאדם שמה שילמוד שיהיה נשמר בו בפה, ומה שראוי לגלותו יכסהו בעדות צורת פ"ה. ושמונים הם שמונה חבריו.