פְּרִיָּה וּרְבִיָּה

בעצם היום הזה העול גבר על הלבבות והעול עבר על המחשבות ואפילו על ראשי הישיבות. עד אשר זעם על כל חי רוכב ערבות ויאמר להשחיתם פעם שניה מארץ נשייה לבלתי השאיר מהם בריה. כי חטאו לפניו כל בעלי גויה ובסוד פריה ורביה פקו פליליה ואדירי החפץ שבו מאחריו וישכחו סדריו אלופיו ושריו יודעיו ומכיריו, וימרדו בשמו ובזכרו פשעו וקצצו בנטיעות אשר לא נטעו ובים הסכלות טובעו. ובקול יי אלהים לא שמעו ואת יי לא ידעו. ומשם נסעו ויחנו בחון עשור וימירו …

והוא סוד כוחות כל כישוף וכל חרטום ואשף וכשדאי. אבל על יצחק נאמר ויתן אברהם את כל אשר לא ליצחק. כלומר כמו שהוא אין לו כי אם שם המפורש והוא שם בין ארבע אותיות ויובן משם א"ל שד"י שם פריה ורביה כן יצחק מסר לו זה השם המיוחד. וסוד כל ש"ר פר"ו ורב"ו והוא סוד שם בש"ר וד"ם ודעהו משם בן ע"ב שהוא שם בן בנ"ך. והוא סוד השלו"ש והיחו"ד כמו אח"ד אח"ד אח"ד רמז ט"ל שעתיד הקב"ה להחיות את המתים בידיעת שמו והוא סוד גאל"ה ג' פעמים אל"ה שהם חצי השם של רי"ו כי הוא שלם. ו' פעמים אל"ה ודעם והבינם בסוד שלשים אשר הוא משמש ושמו פר"ת. וכל שלשים שלשה הם. הנה כבר השלמנו ג' חלקים.

בשנית לה שהיא הספירה התשיעית והיא שרש לעשירית שהיא ענף אחרון לכל הספירות, ושמה יסוד. והיא נרמזת בברית מילה ומכח זו הספירה התשיעית עושה העשירית פירות. ונכרתו בה שלש עשרה בריתות בסוד האבות ובהן עיקר פריה ורביה.

… צורך. ואמנם יתחייב מזה רוב האריכות וזהו מה שאנחנו בורחים ממנו ועל כן יספיקו הכללים בכל צד. ונאמר כי שם אל שדי אשר נאמר ליעקב בשנוי שמו, ואין בין ישראל ובין אל שדי אלא ד'ר' שזה דין וזה רחמים שריאל שדי אל. וכבר התבאר שזה השם הוא הממונה על פריה ורביה ולפיכך אמר עמו "פרה ורבה". וענין אלופי עשו זכרנוהו למעלה ומה שבא בפרשת וישב יעקב והוא ענין תולדות יוסף ומקריו עם חלומותיו הוגד לו כדי להודיענו סוד החלומות ומהותם בכלל. ושיש שם דבר שהוא בעל החלומות ומגיד ומספר בם ענינים מופלאים …

… ראשית מציאותם והם ראש תוך סוף. והוא עניין אמרם פרים ורבים ואוכלים ושותים ומתים. והנה זכרו שבשלשתם השדים דומים לבני אדם ואם כן גם לבהמה הם דומים בשלשת העניינים ההם בעצמם. וזהו ענין הכחות והרוחות שזכרנו כי פריה ורביה הם עניינים מורים על הויה ועל תולדת ועל חדוש צורה נתונה בחמר. ואע"פ שזה נופל על שכבת זרע הנה הוא נופל על הצמחים כמו כן שהנה נאמר בם "עץ עושה פרי למינו" ומתרבים גם כן. וגם הדומם והיסודות בעצמם זה דרכם שהנה פרטיהם ואישיהם מתהוים וכל הוה נפסד …

… וכשבירך את יעקב בנו אמר לו "ואל שדי יברך אותך". ויעקב אמר "והיה יהוה לי לאלהים". ובא עוד בענין יעקב "ויאמר לו אלהים אני אל שדי". ודע כי נעשה שינוי שמות שני האבות שהם אברהם וישראל כי שם יצחק לא נשתנה, בא בהם מאמר "אני אל שדי" עם עניין פריה ורביה. ואעפ"כ הנה בא בעניין הוראת הבדל השגת משה להשגתם "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודע להם". וכבר אמר "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה" ואחר כך אמר לו "לכן אמר לבני ישראל אני …

… שמות מיוחדים יהו"ה יהו"ה יהו"ה וכן מצירוף המיוחדים בשם העצם י"ה יה"ו יהו"ה וכן שד"י. גם א"ל שד"י סודו אל"ף למ"ד הנה הפני"ם דל"ת יו"ד שי"ן מטטרו"ן ש"ר, חברם עם הפנים והנה מטטרו"ן שר הפנים והנו שכבת זרע. זהו הכח הממונה על פריה ורביה בסוד פר"ו ורב"ו הנוסף על שד"י מלא במבטאו שהוא בסודו נולדתי. וסוד שד"י אנ"י נבר"א נברא החמר בלי אמצעי עץ מאבן אבן מעץ אל שדי מלא שר צבאות בתנועת הגלגל. והנה אל"פ למ"ד הראשים כוללים ההויה והנעלמים כוללים ההפסד ואלה הם …

… ובהפוך והוא רמז "לא קרב זה אל זה כל הלילה". כי י' שהוא באמת מלאך האלהים בא בתוך שני המחנות והוא רמז ליוד הנמצא במלת איש תוך מלת אש. ועל כן תמצא שם שד"י שהוא בעל כח פריה ורביה כאמרו "אני אל שדי פרה ורבה". ומספר הנעלם מן שם שד"י עולה פרו ורבו חתום בשלשה שמות, תוך בטנם שלהם ט' אותיות ואלה הם אי"ש אד"ם ואש"ה הפוכים, ש' בבטן האשה, ד' בבטן השם הכללי הכולל את שניהם שהוא שם אדם שנאמר "ויקרא את שמם אדם", י' בבטן האיש. וסופי תיבותיהם מצורפים הש"ם. …

… "ויברא אלהים את התנינים הגדולים" והוא שרץ. המים שהם ראשית לנפש חיה מימית, והארץ ראשית לנפש חיה ארצית, והלחם ארציי והיין מימיי. וכן נאמר באדם ויברא אלהים את האדם בצלמו ונזכרה בריאה בשניהם וברכה בשניהם "פרו ורבו ומלאו את המים בימים" לאלה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה" לאלה. ולאלה נאמר "לאמר" בברכתו, אבל לאלה נאמר "ויאמר להם אלהים" בברכתם. ויאמר תנינים תנינם, הגדולים הגדלים כתיב, וכן גדלים תעשה לך זה חסר י' וזה חסר י', וכן פה תנינם …

… לברים שהם ברי לבב בסבת הנבואה. וסוד ברים רבים הנקראים צבו"ר רמז צ'דיקים ב'ינונים ור'שעים או אמור צדיקים בינונים וגם רשעים, לרבות רבוי הקבוץ של גליות אל אלפים ולרבבות רמז "עד כי חדל לספור כי אין מספר". ואמרו כחול הים לרמז לברכת פרו ורבו ולברכת "ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה". היא ארץ פרעה ארץ מצרים ארץ בעלת שני מצרים ארך ורחב, שנאמר לארכה ולרחבה. ועוד "הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור …

… תקראנה לי נעמי קראנה לי מרא" והטעם "כי המר שדי". וראוי היה לכתוב מרה בה בחלוף המר. והסוד הא' מתחלף וכן "למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי". גזרה ענה מן נעמ"י מני"ע מן תנועה נעמי מרא מאמין רע ונזכר פה שדי לענין הזרע שהוא סוד פריה ורביה. י"ד פעמים ש' עולים מ"ב מאות סימנם ד"ר. והנה שד"י מדב"ר וסודו גבריא"ל שגי"א כח שד"י תקיף צלם אלהי"ם רום כל חי מדבר הוא כולל. ועיין העניין של כל המגלה רעב בית לחם, שדה מואב, קציר שעורים, שבלים, עמרים, …