פּוֹנוֹן

4 הפניות ב־1 ספרים

ספר החיים

עמ' עט§1

רזיאל רוח ה' צבאות העיר את רוחי ללכת בדרכיו ולדבקה בו, ואצאה מארצי וממולדתי זה לי עשרים שנה ואנכי בן ארבעים. בהיות רזיאל בעיר האופק נגלה אליו רוח ה' והעירו משנתו והודיעו מה שיקרה לו שם וברומי ברמזים. ויקרא שם העיר ההיא פונון היא קפואה והוא האופק הפוך, וקראה עיבל גם יבק מפני סבות רבות שהתחדשו עליו אז שם ואחר כן ברומי. ושם חיבר ההפטרה כמו שאגיד בה בע"ה על עניינים שקרו והתחדשו. וכן עשה כל מי שכתב ספר, לא כתבו בלתי התחדשות עניינים מורגשים

עמ' פא§12

ואחר שהדבר כן אשוב לדבר מעט בקצת ענייני הספר מהם בכלל ומהם בפרט, וממה שאומר יבין המשכיל מה שלא אומר ואקצר בכל כוחי. בני פונון הם בני מקום אחר ושמו קפואה. ושם התחברו אל רזיאל ארבעה תלמידים יודעי ספר רכי לבב ומתחילים לבוא בחדרי החכמה. ובראותם מעט מהפכי הדעות אשר היו בידם בתחילה לפי קבלתם והרגלם ומה שגודלו עליו תמהו והתתמהו וכמעט נשתוממו. ולא נפלא רזיאל

עמ' פג§13

והוא בן עשרים שנה. ויהושע בן נון נער והיה קרוב לששים עד על דבר. ועוד נו"ן הוא חמשים וי' שהוסיף לו משה על שמו כמו שנאמר "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" (במדבר יג' טז') הרי ששים. וסודו אם כן הושע בן ינון והוא שבנה פונון שבנה בעיבל בבעלי הנפש ופעלו במחשבה. וכל המכירו השכל פועל בו ובקהלות יבונן הנושע יהושע בן נון. והוא שנאמר עליו אשר בלעו הנופש כלומר הוא בעל הנפש שר הדם חמר צורה רחמים מורה נהרג בפרט חור בן מרים אהרן הוצר ראה הרצון משה ראהו

עמ' פד§14

וחשך יום ולילה שנים ארבעה ענש האיברים רזיאל בן שמאואל מכיר הברכה והקללה, מכיר הממזר בן הנדה, מכיר ישו מחמד, שיעור הלבנה בגבול השמש ועליהם תיבנה ותרבע במשולש ותבין ממנו פלאות והדבש שהטעימו הוא חכמת השמות. והנה פתח ואמר שמעו נא אנשי פונון, והורה סוד כל עניין הצירוף בכלל בשני הכתבים וגם בפתרונם. ואני אודיעך צירופם תחילה ואחר כך אבאר לך סודם וזו היא צורתם: