תַּעֲנוּג

10 הפניות ב־3 ספרים

חיי הנפש

עמ' פ§104

כל זה ממנה. ואם כן שכבר ידענו ששכר הנפש עניין אחר לא זה, כי העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. וכן פירש הרב כל זה בפירוש יותר רחב מזה בפרק חלק. והנה אם כן תענוג הנפש כתענוג המלאכים וכתענוג השם ותענוג חכמי הנפש בחייהם קרוב לתענוג הגלגלים, שגם הם בעלי נפש משכלת. אלא שאנחנו יוצאים בשכלינו מכח לפעל. ועל שהעולם הבא אצלנו בכח ובפעל הצעתי זאת ההקדמה.

עמ' פג§107

כל זה ממנה. ואם כן שכבר ידענו ששכר הנפש עניין אחר לא זה, כי העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. וכן פירש הרב כל זה בפירוש יותר רחב מזה בפרק חלק. והנה אם כן תענוג הנפש כתענוג המלאכים וכתענוג השם ותענוג חכמי הנפש בחייהם קרוב לתענוג הגלגלים, שגם הם בעלי נפש משכלת. אלא שאנחנו יוצאים בשכלינו מכח לפעל. ועל שהעולם הבא אצלנו בכח ובפעל הצעתי זאת ההקדמה.

עמ' קלד§192

יהיה מקרה דבק לעצם. כי אין מציאות למקרה בלא עצם, אבל יש עצמים בלא מקרה, והם מה שאינם גוף ולא מכח בגוף. כמו שהשם ית' והשכלים הנפרדים, והשכל הפעל ונפשות הצדיקים. ואם תאמר שיש לאלה מקרים חוץ מהשם כמו אומרם, שהמציאות מקרה קרה לנמצא והתענוג והשמחה והמעלה, דע שאלו העניינים אינם אצלם כמו שהם אצלנו, אך ביניהם תכלית ההבדל. שאנחנו מקבלים אלה העניינים מחוץ ממנו מעניינים גופניים, והם יקבלום ממציאות עצמם וזה מזה, והוא מה שאינו גוף ולא כח בגוף. ואם כן איך תערוך

ספר החשק

עמ' נג§235

אחר המות, היא מחשבת שוא. ואע"פ אם עבדו כדין כפי כוחו, נתן לו שכר דומה לשכר גופני חלף עבודתו אשר עבד כאשר דמה. וכמו שלבו חפץ מפני שאינו ראוי לקבל פרס רוחני שהוא הפרס האמיתי המעולה, אשר אין אחריו מעלה. והפרס ההוא הרוחני הוא התענוג הנצחי בלתי הפסקה והוא קרוב למין הבורא יתעלה, וממין זה התענוג כל מלאך ומלאך מן הנפרדים שהם שכלים נפרדים מכל חומר, ונבדל כל אחד מזולתו במעלה, לא בעצם. כמו שנבדל על דרך משל אור השמש מאור הירח ומאור הכוכבים ומאור האבן המאירה

עמ' נה§238

ואם כן הנה כבר התבאר לך מזה שהתענוג הנצחי האמיתי הוא הרוחני. ואחר שהוא כן, הנה החכמה גם היא תענוג רוחני, ושכרה הגדול בעולם הזה הוא התקבצה בלב הנמנים עם מאמיניה האלוהיים. וכל מה שתתקבץ ממנה יותר בנפש המושכלת תתעלה הנפש ממעלה אל מעלה, בדמות התעלות אור הנר על דרך

עמ' סט§251

כסות ועונה. והשאר, פה מלשון השארות, שהאמת הוא סבת השארות הנפש, ובלעדו אין לה השארתו. וכסות כי היא מלשון כסא, וכל כסא מורה על מעלה, והאמת הוא סבת מעלת הנפש, ובלעדו היא פחותה, וגם הכסות מכסה הערוה והבינהו. והעונה מורה על תענוג חבור ודבוק, והנה היא פה מורה ג"כ על דבוק מענג ומעדן, שהאמת הוא סבת תענוג האיש בהדבקם יחד, ובלעדו אין לה תענוג אמתי כלל, וגם עונה מלשון זמן, להורות זה על התענוג הנצחי עם הדבקות, ודעם,

עמ' פט§311

ותהיה שלם כשתשיג מציאותך, ותכיר מציאות ההוד, ותמצא בו נפלאות, ותוסיף תענוג לשכלך, ותתעדן באור הגנוז.

עמ' קא§596

מדות ומשלים בעצמותם. ונמצאו להיותם כלים להורות בם דרך ההשגה לאדם. ואצלנו הם בדמות מיתרי הכנור, שבהוצאת קולו עם הבאת העץ אשר ביד על המיתירים, ובהשתנות ההבאה ממיתר אל מיתר, ובצירוף ההברות אשר יולדו ממנו, תתעורר נפש האדם המבקש לשמוח אל השמחה והששון והתענוג ותתקבל מעדנה. ורוב הנאת הנפש בזה, כי השמחה טבעית לכל אדם. ואם לא יעוררהו אליה בציור המחשבה, לא תתפעל הנפש לשמוח. ואם האדם עצב ועצל בעת התפעלות לבו אל תכלית קבלת השמחה, לא יקבלנה לעולם. כי העצבות והעצלות הנחקקים במחשבתו

חותם ההפטרה

עמ' קיט§16

עשרי"ם ושש"ה, בצירוף עשר"ת הדברי"ם, שהם שער"י המדבר"ת, במד"ת ש"ר העי"ר. ואמר עוד בשני דרכים שסודם שלו"ש, מתנוע"ע, יש"ן וע"ר, ורמזם "ויהי ערב ויהי בקר", הוא תריכ"ו, וש"י ודש"י, חקר"י חקר"י, תארה על טעם, ענג על חשק, והנחלק תענוגים דגים, תענוג מגידים, וכל תענוג בעלי הבית, החתן והכלה. והנה סוד תה"ו, ת'ענוג ה'חתן ו'הכלה, אבל סוד בה"ו, ב'עלי ה'בית ו'הרגישה. ואם תעיין בם כראוי חי ראשי תבין סודם ותדע ששניהם אחים.

עמ' קכז§36

לגמול וענש,       ותענוג,