תַּכְלִית הַיְצִירָה

8 הפניות ב־2 ספרים

חיי הנפש

עמ' ג§12
סוד א'-הוא סוד סתרי התורה.סוד ב'-הוא סוד מעשה מרכבה.
סוד ג'-הוא סוד החמר והצורה.סוד ד'-הוא סוד הרעות והטובות.
סוד ה'-הוא סוד תכלית היצירה.סוד ו-סוד ידיעת השם והשגחתו.
סוד ז'-הוא סוד עניין הנסיון.סוד ח'-הוא סוד טעמי המצוות.
סוד ט'-הוא סוד ספורי התורה.סוד י'-סוד עבודת השם מאהבה.
עמ' ל§44

יט' יז'). וכן הבריה הדקה ר"ל הכינה, ברייתה מעפר הארץ כאדם. ועל כן נאמר "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא" (שמות ח' טו') מה שלא בא כן בשאר המכות. והדרש ידוע שאין השד יכול לבראת הבריה פחותה מכשעורה. ואמנם היות האדם תכלית הפירות הנולדים מן הארץ, נודע לכל בקבלה ובשכל שאין אחר האדם פרי, כי אם שמירת מינו תמיד. ואישיו זמנים קצובים על כל אחד מהם על פי חק העולם הטבעיי, ועל פי חק הלשון הרצוני, ר"ל כפי מעשיו. וגם על פי עניין המשותף בין הטבע והרצון,

עמ' קכח–קכט§182

עיקר סוד תכלית היצירה-אין לי צורך לדבר בזה הסוד כלל ועיקר כי דברי הרב מספיקין בו הספקה גדולה. ולו דברתי בו בכל יכולתי לא הייתי מגיע לחלק קטן ממה שאמר בו הרב, כל שכן שלא הייתי מגיע לשום תכליות מתכליות ספרו בזה העניין. ועל כן שמתי בו יד למו פי והספיקו לי דבריו בו כדי שלא אביט לדבריו בלא תועלת, כי כל כוונתי לחדש תועלת.

עמ' קלא§186

ארחם" (שמות לג' יט'). אע"פ שאינו הגון ובא הסוד "אהיה אשר אהיה", כלומר עם אשר אהיה, ועניינו אמצא עם אשר ימצאני. והוא סוד "דרשוני וחיו" (עמוס ה' ד'). "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב' ד'), פירוש לחיי עולם הבא. כי אין כוונת היצירה האנושית בעבור העולם הזה, כמו שאין הכוונה בו בעבור היותו בבטן אמו. וכאשר אמיתת מציאותו נשלמה בצאתו מרחם אמו, ר"ל בבואו לאויר העולם הזה לפי האנושות, כן תכלית אמיתת מציאותו נשלמה בצאתו מן העולם הזה, ר"ל בבואו לחיי העולם הבא. ואין

סתרי תורה

עמ' יא§36
סוד א'              סתרי תורהסוד ו'  ידיעת השם והשגחתו
סוד ב'           מעשה מרכבהסוד ז'              עניין הנסיון
סוד ג'          החומר והצורהסוד ח'           טעמי המצוות
סוד ד'         הרעות והטובותסוד ט'          סיפורי התורה
סוד ה'          תכלית היצירהסוד י'   עבודת ה' ית' מאהבה
עמ' קעד§293

סוד ה'  תכליו"ת היציר"ה

עמ' קעד§295

דע כי התכליו"ת הם ראש"י השנ"ה. ומי שיעיד לך על זה עדות ברורה כמו שקבלנו היא מלת בראשי"ת. שהיא אצלנו באמת כעדות ברורה שסודה בראש"י שני"ם שהן בשנ"י ראשי"ם גם כן. והסוד בתכלית ההבדלה בב"א אהו"ה, והעד עוד כי גם האותיות הם התכליות ראשי

עמ' רא§367

עניין תכליות היצירה