תָּאֳרֵי הַשְּׁלִילָה

… שהיא האור הגמור המוחלט אשר אין למעלה ממנו אור. ובעבור זה היה האור הראשון מעורר הספור. ואמנם היה זה לפי שאין למעלה ממנו עלה יודע בה. וכל דבר אמנם יודע מפגישת עילתו ואם היה הדבר עילה לבד ולא עלול לא יודע. אם כן העילה הראשונה לא תסופר לפי שהיא עליונה יותר מן הספור ולא יגיענה הדבור. והוא שהספור לא יהיה אלא בדבור והדבור בשכל והשכל במחשבה והמחשבה בדמיון והדמיון בחושים. והעילה הראשונה למעלה מאלו הדברים כולם לפי שהיא עילה להם ומפני זה היתה בלתי נופלת תחת החושים והדמיון והמחשבה והשכל …

… ז"ל מעניין פירוש סוד שם השם המפורש שהוא פירוש שם בלא ספק אצל יודעי השם באמת ואצל מכירי צירוף האותיות. כי לא יתכן לדעת את השם בלתי שם, וכל שם מצורף מד' מאותיות מורות על עצם הדבר הנמצא ועל מהותו ועל אמתתו ועל תארי החיוב ועל תארי השלילה ר"ל לחייב לעצם מה שראוי לחייב לו ולשלול ממנו מה שראוי לשלול אותו. ואמנם הידיעה בתארי השם המחויבים לו צריך שתדענה. והוא שתדע ותבין שאין לשם ית' שום תואר נוסף על מהותו כי התואר הוא מקרה, והש"י לא ימצאהו …

… והשגחתו-אין ספק שבזה הסוד הנסתר והנפלא והמכוסה והגנוז והנעלם מהלבבות, והספון ברעיוני המשכילים, והטמון מדעות החכמים, וכמעט היה ראוי לומר אפילו מהנביאים עניינים מועילים מאד. ועל כן אנו צריכים לדקדק בעניינו הרבה. והוא שתדע שמה שיודע לנו ממנו הוא בשלילת החסרונות מהשם ובהרחקת הפחיתות ממנו ית', לפי מחשבותינו ולפי קצרת יד שכלנו. עד שניישר מזה לבותינו אל מה שאנחנו מחויבים להאמינו ולדעתו ולהשיגו במופתים ברורים מורגשים ומושכלים ומקובלים באמת. ועתה שים לבך להבין מה שאגיד …

ודע שהציור השכלי לא ישיג דבר כי אם אמת. כאמרך מציאות השם בהשגת שלילות והרחקות חסרונות ופחיתויות ממנו ית', ובמציאות המלאכים, ובמציאות הגלגלים, והרבה מתנועותיהם שאינם מורגשות. כי המורגשות מהם מושגות לראות בעין, ואין צריך להשיגם בשכל. ובמציאות הויות היסודות ארבעה, לא פחות ולא יותר והויות ארבעה מיני המורכבים …

ואמנם הסבה הראשונה אין לה תכלית בשום פנים אדעתא דכולי עלמא, ואיך יפול עליה שם מספר רק בשלו"ש בשליל"ה, שנאמר עליה שהיא בלתי בעלת רבוי עצמים. ואף המשלשים שהם המשקר והמכזב הנזכרים, בעל כרחם מודים שאין לה עצמה משולש רק סגלתו היא שלישי. ואני איני יודע איך אזכרנה בספרי זה אם בלשון זכרות שקר הוא, שאינו נופל …