תְּאָרִים עַצְמִיִּים

3 הפניות ב־1 ספרים

אמרי שפר

עמ' נח§145

ואם כן יהיה העולם מחויב המציאות בבחינת עצמו ואפשר המציאות בבחינת סיבתו. ואם העולם חדש מאתמול או מכמה אלפי שנים שהכל שווה הנה האלוה יתב' הוא אשר המציאו ברצונו או בגזרת חכמתו והכל שווה. והנה הוא ית' מחויב המציאות לפי שתי הדעות בבחינת עצמו. והעולם אפשר המציאות בבחינת עצמו ומחויב המציאות בבחינת רצון קונו יתברך. או אמור בבחינת חכמת קונו כי אין ליכולתו מניעה משום צד לפי כל הדעות של המודים במציאות האלוה יתברך. ולדעת מאמיני התארים העצמיים ימצא כי התואר הוא העצם המתואר בשם.

עמ' נט§146

אמר כי השם הנכבד פעם הוא שם העצם ופעם הוא שם התואר. והרב בעל המורה ז"ל אמר בו בפירוש מה שנגלה ממנו למשה רבינו ע"ה בשלשת השמות שהם בעלי י"ב אותיות שהם אהיה אשר אהיה שהוא ביאור עניין מורה שהוא בלתי שניות באמרו שם שהתואר הוא עצם המתואר. ואמנם הפלא הגדול מאלו שני החכמים הנזכרים ז"ל הוא ששמו לנו זאת הידיעה התוריית כאילו היא תכלית מכוונת לדעת ממנה מה שהשיג אחד מקטני חכמי המחקר שאינם בעלי תורה. אבל הרב ר' משה ב"ר נחמן ז"ל גילה לנו בראש

עמ' סח§172

ויתחייב מזה סוד אלוהי מופלא מודיע עניין תארי השם יתב' מפעולותיו. כי האורך הוא הרוחב והוא העומק וכן הרוחב הוא העומק והוא האורך. וכן העומק הוא האורך והוא הרוחב. ואם בפעולותיו כך, אם כן יש לו יתברך שם מיוחד מורה על עצם אחד שהוא ג"כ משולש. והשלוש ההוא הוא יחוד אין ראוי