תַּלְמִידִים

… הפרידה. וגלה לנו שהדבור הפנימי נחלק לשני חלקים שהם שתי מחשבות מתחלפות ומתחייבות משתי עצות הפכיות נבראות ומוטבעות על שני כלים תחתונים, ששכינתם ימין ושמאל והבליהם עולים למעלה עד התכלית ויורדים למטה עד התכלית. וכלי אחד עליון מקבל כחם ומוליד בנים הנקראים תלמידים. וכלי אחד תחתון מקבל כחם גם כן ומוליד בנים שומרין המין הגופני. והראשונים הנזכרים שומרין המין הרוחני ועליהן שומרין שני בתי דינין, בית דין של מעלה ובית דין של מטה. והדיין יושב על שני כסאות הדין ודן בשתי …

… לחלוק ההויות בין שני ההין ה' כנגד ה'. והן הפועלות על דמות שעל פועל אצבעות שתי ידים. ידוע כי מדת הידים מורה על מהות מדת הדין וי' אצבעות הרגלים מורות על מדת רחמים. והידים בעלי הפעולות והרגלים בעלי התנועות והלשון בעלת תולדות התלמידים והמילה בעלת תולדת הבנים הרי כ"ב והנה ד' סבות לכל פעל.

… ממינו עם צירוף האותיות וחילופיהן וחלופי חלופיהן דרך יותר חשובה ויותר מעולה מכל דרכי ההגיון, שאמרו עליו מנעו בניכם מן ההגיון (ברכות כח:). עם היות שם מי שפירש, לא אמרו מנעו עצמכם אלא מנעו בניכם מפני פחדם, על היות הבנים שהם התלמידים חלושי הדעת. ואפשר שיקשו בו עם כח המושכלות על המקובלות התוריות ויבואו לידי הריסה. כי בנין נערים סתירה וסתירת זקנים בנין. וכבר אמרו חז"ל תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין חכמה מתוספת בהן, שנאמר "בישישים חכמה ואורך ימים …

… בראשית אלא בי ראשית. והתורה מיוחסת לשם שהיא בתו ונותנת לכלה ולאשה ולבעל התורה רמז לחשקה, והיא האם מפני שהיא השרש, והיא האחות מפני שהיא ענף יוצא ממקום אחד, והיא הכלה מפני הפירות הנולדים ממנה עם כח בעלה. והפירות הם התלמידים הנקראים בנים, והיא הבת מפני שצריך אביה שהוא הנביא או החכם לייחדה לתלמיד מיוחד. ולה ג"כ בנות רבות והן כל החכמות שהן תחת מדרגות הנבואה, כי על הנבואה לבדה נאמר "ואת עלית על כלנה" אחר אמרו עם כל שאר החכמות "רבות בנות …

… עמודי עולם כמו שנאמר "ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה". וכי מה ראו בהם מהשררה ורבנות עד שיאמרו להם מדוע תתנשאו, כי אם מה שזכרתי לך. ומשה ראה בם שאינם תלמידים הגונים ואע"פ שהיה מהם נשיאי קריאי מועד אנשי שם. ועל כן לא היה אפשר לו למסור להם דבר סוד נסתר וסופם מוכיח על תחלתם. ובא בקבלת האמת החולק על רבו שלא לשם שמים כחולק על השכינה. ולפי שהיתה החלוקה בדברי תורה, עם שלא …

ואמנם רזיאל התחיל בפסוק ראשון מן ר' ובשני מן ב' להפך בכוונה, ושב ב"ר ר"ב ובגד"ה ישר ועשה בר"ו. והסוד הוא שאמר לתלמידיו ברו לכם רב. ומי הוא מונטי והוא הדמיון, כי ראם בלתי הגונים לקבל ידיעת השם המפורש מפיו. והיו מצערים אותו ללמדו להם, ועל כן קרא שם ארצם עיב"ל כי הם הוכו בדמיון והיו בעלי הזנים והנם בעלי הזק כלומר בעלי הזוהמא הלחה והוא הכח הנזן והוא הזנן כלומר בעל זנונים ועם רתיחת דמם בטבעים הגופנים. איך יתכן לגלות להם דבר השם והלא נאמר "כבוד אלהים הסתר דבר" (משלי כה' ב').

… אותם אם יחקרו ממנו סתרי הר קדוש החתום בספר יותר ממה שיחקרו ממנו החקוק בעפר ואם עפרות זהב לו. וכאשר השיג מהם שאינם ראויים לכך עם היותם מראים תאוה על זה בלתי בחינה אמיתית ובחנם בזאת ופתם בכלימה ונתפתו. ויעדם שילמדו ואחרי כן אולי ישיגו תאותם הדמיונית שהיא סוד השכר שהוא בעל גוף ונפש אם יזכו ואם לאו לאו. ואז נפרד מהם והלך לו עם ספרו זה הנכבד ברומי. ועל זה הוסיף עוד וכתב בראשי פסוקים ששה הר קדוש והוסיף לאמר פצח רנה כי הר קדוש עם ח' של פצח רנה הוא רוח …