תִּשְׁרֵי
22 הפניות ב־7 ספרים
אמרי שפר
… העגולים וזה לפי סדר הירחים, שהם החדשים. זה על פי השמש בתקופותיו בסוד סדרי א'ז'ג'י' ו'א'ט'ד' שסודם י"ה יהו"ה. וזה על פי הירח בסוד סדרי מולדותיו. וזה מתחיל תקופותיו מניסן אל ניסן. ומתגלגל משנתיים אל שנתיים. וגה מתחיל מולדותיו מתשרי אל תשרי בסדר הרכבת אי"ב תשצ"ג עם אי"ב תשצ"ג מחודש לחודש עד תשלום י"ט שנה ללבנה. גם כ"ח שנה לחמה. שסודם כ"ח י"ט, ופירושם כ"י טו"ב. וחותמים כ"ו בי"ט. ואמיתתם יהו"ה אהי"ה ללמדך כי העליונים והתחתונים משועבדים ליודעי …
מפתח החכמות
… מן התורה והוא יום הגורלות. כפרים כפורים גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל. ועל כן אמר "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה". וגלה הסוד באמרו "ויקרא שם המקום ההוא מחנים" שסודו מאזנים המושלים כפלים והוא מזל תשרי שסודם ראשית לבדם. והנה החל בפרשה מענין מלאכי אלהים ובם סיימה.
מפתח השמות
… שני שמות יחדו שהם מפורש ומיוחד ורמזם ש"ת מצורפים אשר מהם מתים מפורשים שרמזם ת"ץ בסוד אבגית"ץ. כי אבג"י הוא זו"ג והעד עליהם הוא נאמן צמר ופשתים, יוודע סודם לכל מבין מתשרי ומניסן. וסוד מו"מ הוא סוף השם וסודו מולד תשרי ומולד ניסן ומספרם מולד ניסן ותשרי ועיקרם תגי"ן א' ראש"ו במ"ח זנ"ב בל"ב מתשרי ומניסן צמר צומח מבעל חיים והוא ענן יי'. ותוספת בטוי צמ"ר שתים אבל פשתים צומח מן השדה, והצמר ממנו חוטים קושרים כדמות קשרי הגידים וכל שכן …
… כמח"ט והוא סבה לכל בינה ודעת. ויודע כי החדש הראשון של השנה הוא חדש ניסן מזלו מזל טלה וכוכבו ביום טלה עם מאדים וכוכבו בלילה טלה עם עקרב והוא ראש התקופות של ארבע תקופות של השנה. וכנגדו ראובן בכור ישראל והמזל השביעי לו הוא מזל מאזנים וחדשו חדש תשרי וכוכבו ביום מאזנים עם שור וכוכבו בלילה מאזנים עם נגה. ומאדים בעלי המלחמות ונגה בעל השמחות. וברצותנו לשמוח ומנענו מאדים על כן נעמוד כנגדו לבטל כחו הטבעי מעלינו בכח שמירת מצות יי' אלהינו ונשמח כל ימי חיינו …
חיי הנפש
… כל נפש חיה" וגו' (שם) "וזכרתי את בריתי" וגו', וכן "והארץ אזכר" וכיוצא בהם הרבה. ואמנם עניין זכרון ר"ה, שאנו אומרים "את יום הזכרון הזה", הוא בעבור השלמת שני העניינים שזכרתי, זה אצלנו דבר מקובל באומתנו, שבתשרי נברא העולם ובניסן נגאלו ממצרים, ובכ"ו דורות נתנה [התורה], ואע"פ שנתנה תורה תחילה לראשי דורות. ואנו מונין למולדות מתשרי ולתקופות מניסן. והמולד הוא חדוש הירח, ועל כן בא ר"ח ביום קדש מה שאין כן בשאר זמנים בכל חדשי השנה. והתקופה היא חדוש …
ואמנם הסוד של תשרי ושל ניסן שרמזוהו שני חכמי ישראל ז"ל. הוא ששם הראשון של תשרי הוא יום ר"ה והוא יום ר"ח וגם כן יום זכרון. ודע שהקבלה מעידה ואומרת וצועקת בקול גדול עצום ורם באותו היום באמת, "היום הרת עולם והיום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים ואם כעבדים" …
וזה מופת תוריי מופלא וסוד גדול ונכבד ונורא מאד לאמת בו אמיתת חדוש העולם כמו שהוא בסוד השביעיות והיובלות והשמיטין. והתורה לעדות שזה היום הנזכר הוא יום ר"ה יום ר"ח, והוא שביעי לחדשים. וידוע שהשנה היא חברתה של הנפש לפי [ספר] היצירה וכן העולם חבר לשניהם, ושלשתן עדים נאמנים עולם שנה נפש ושלשם בדין י' ימים, שיצירתן על ידי י' ספירות וכ"ב אותיות. ועל כן יום שמחת התורה בכ"ב יום לחדש תשרי …
ואם כן בעבור השווי הנמצא בשני הזמנים מצד הנפש אמרו חכמים מה שזכרנו מדבריהם מתשרי וניסן, כי הנפש נידונת בתשרי שבו מדת הדין והמשפט גוברת ומזכרת ופוקדת כל מעשה השנה. זכתה להיותה קרובה כבנים, נגזר עליה או לצאת מעבדות לחירות בניסן, כאומרינו "אם כבנים" וגו'. לא זכתה, אבל היא שפחתה ודומה לעבדים אינה יוצאת עד בא תשרי אחר, כאומרינו "אם כעבדים" …
על כן אנו אומרים "היום הרת עולם", והנה הוא יום המולד ויום ההריון שוים מצד אחד. אך בהיות שנת העיבור, ההריון זה בתשרי, העיבור בשני אדרים והלידה בניסן, וחדשי אותה שנה י"ג. הנה תשמע סודו, ועל כן מי שעיבר ניסן בניסן לא הודו לו חכמים, כי כן הדין נותן, שההריון באמרינו "היום הרת עולם" שמורה על עולם המהירות, הוא תופש ז' חדשים לא יותר, עד יום המולד השוה, שגם …
… יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה" (דברים ל' ב'). ואמר עוד "אם יהיה נדחך מקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך" (שם). ואין ספק כי זה יהיה בר"ה הוא ר"ח השביעי, שהוא ראש חדש תשרי או בראשון שהוא ראש חדשים והוא חדש ניסן. והמופת התוריי בנתינת סימן לסוד המקובל המופלא הזה אמרנו בשניהם ראש, ר"ל בזה ראש השנה ובזה ראש החדשים. והיה זה אחד וזה שביעי, ורמזו ככתוב בתשובה באומרו "או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עוונם" …
ועניין היות נקשרים אלו הסימנים בניסן כי בתקופות א"ו א"ז שהם נחלקים לארבעה חלקים, ראש היום וראש הלילה חצי היום וחצי הלילה. ובזה הסוד בעצמו כל השנה כפי מה שגיליתי לך בסוד שני המאורות. כי ניסן ר"ה שהוא ראש היום ותשרי ר"ה שהוא ראש הלילה. ותמוז חצי השנה שהוא חצי היום, וטבת חצי השנה שהוא חצי הלילה. וחשוב בזה כי מניסן ועד תשרי הכל יום, ומתשרי ועד ניסן הכל לילה ותבין הסוד. כי על זה נאמר יום אחד לשנה חשוב שנה (מסכת ראש השנה ב:). והוא סוד …
… סוד המשפט מדת הדין ומדת הרחמים. והם שתי כפות מאזנים לפי שקול הדעת, הנקראים כף זכות וכף חובה, ואם אינם שוים מה משפט הוא זה. אמנם המשפט הוא להיותם שווים כקרני טלה, אם כן סוד שווי הוא בשני הזמנים בשנה לבד, והם תשרי וניסן כמו שזכרנו.
ועם הבנת זה העניין כצרכו יוּתָר לך עניין מחשבת הקושיא שבין שני החכמים, ר"ל ר' אליעזר ור' יהושע ז"ל. ועל זה רמזתי לך סוד אוא"ז תשרי עם ניסן בגימ' אלף ושמונים בסוד מספר חלקי השעה הנחלקים לשני חלקים בשווה לת"קם תק"ם, וסימנם שמר שמר, וכללם אף. והוא שבו הפחיד השם את עמו "אף אני אעשה זאת לכם" (ויקרא כו' טז'). "והלכתי אף אני עמכם בקרי ויסרתי אתכם …
סתרי תורה
… כלומר ראש היום וראש הלילה, וכן חצי היום וחצי הלילה הרי א"א ו"ו. וכל התקופות חוזרות חלילה בסוד אזג"י ואט"ד והם תקופות של שתים שתים שנים (עיין "אוצר עדן גנוז" עמ' 230). ומהלכן בניסן א"ו, ומהלכן בתמוז א"ז, ומהלכן בתשרי ג"ט, ומהלכן בטבת י"ד, וכן לעולם בלי שינוי. ועל דרך זה השבו"ע החוז"ר חלל"ה על פי חשבו"ן האי"ש אשר הוקבע בחשבו"ן שד"י, בסוד אמ"ש ואש"ם בהרכבת ש"ם בש"ם זה בזה שהוא מעש"ה מרכב"ה, שהודיעוהו לנו פרגו"ד וחשמל"ה, …
… אותיות. ובאמת שכבר צירפנום לפי התקופות ד' פעמים בצורה ל"ל י"י לניסן, ל"י י"ל לתמוז, י"י ל"ל לתשרי, י"ל ל"י לטבת. והנה בזה הצירוף נשלמו ארבעתן תמיד וחוזרין חלילה בזה הגלגול לעולמי עד. וכבר אתה רואה בהם כי סימני ניסן הפך מתשרי, כי לניסן קדמו לילותיו לימיו ולתשרי קדמו ימיו ללילותיו. וסימני תמוז הפך מסימני טבת, כי תמוז ראשו וסופו לילות ותוכו ימים, וטבת ראשו וסופו ימים ותוכו לילות. ואמנם חסרו מהם עוד שני צירופים ואלו הם ילי"ל …
והנה פסח בי"ה בניסן וכן סכות בי"ה בתשרי, והסוד "כי ביה יהוה צור עולמים" (ישעיה כו' ד'). נת"ן שיסי"ר, יסי"ר מה שנת"ן סודם תני"ן ש"ר י"ם, החמ"ר והצור"ה שנ"י הפכי"ם, וכן תשר"י עם ניס"ן שני הפכים, רא"ש חיי"ם וזנ"ב מו"ת. והנה נשאר להודיעך סוד מד"ה והוא סוד חג שבועות, כי שבעה שבועות תספר לך ותמצא הסוד גלוי ותכיר ממנו עניין זמן הגול"ה. ובשלשתם יהיה גלוי כל הסוד לכל העמים להיות היהודים עתידים לשלוט המה בשנאיהם כי נצחנו …
… יתענג יצר שמח כי הוא יום שמחת תורה. והנה שבועות זמן מתן תורתנו והוא יום אחד מקרא קדש נולד אחר ספירת העומר שהוא מד"ה קבועה, והיום יום ו"ו, הנה האד"ם וסודו יל"י ולוחם עם תל"י שזה אומר י' לי וזה אומר ת' לי. והסוד תשר"י בסוד ראשי"ת הנרמז. ואלה שלשתם זכר ליציאת מצרים, זכר למציאת יצרים. והנה סודו זכר למציאת זכרי ושמי והשכל תלוי עליו כלומר בהזכרת השם המפורש בשמו ית'.
… גבול מזרחית צפונית, ושם יתייחס לתקופת חדש תמוז ומהפך פניו וחוזר ופועל להפך מה שהלך ופעל בו עד השלימו עוד הזמן הנזכר. ואז פוגע בחצי המזרח במקום תולדתו ואז משוה פעם שניה בשנה היום והלילה בכ"ד שעות שוות. ושם בחזרתו מתייחס לתקופת חדש תשרי ויורד ומוריד היום ומעלה הלילה עד השלימו המהלך ההוא הנזכר. ואז פוגע בסוף גבול מזרחית דרומית ושם יתייחס לתקופת טבת ומהפך פניו וחוזר ופועל להפך מה שהלך ופעל בו עד השלימו זמנו הנזכר. ואז פוגע במקום תולדתו בחצי המזרח זה לשמש …
נר אלהים
… חובה יורדת מלמעלה אש מאש מן המשפט. "כי באש יהוה נשפט" (ישעיה סו' טז'). ואילמלא מקרא כתיב לא היה אפשר לאמרו. וזה אמת כי סוד נעלם הוא, וממנה קשה וממנה רפה. כי מדת הדין של מעלה קשה מפני שהוא מהמשפט השוה הנידון בתשרי במאזנים של צדק, כי הוא דין ישר. ומדת הדין של מטה רפה מפני שהיא מהמשפט השוה הנידון בניסן בפלס של פסח ברחמים. ועל כן משם התחלת משיבת הימים והוספת האור בעולם, וחסרון הלילות והחשך מהעולם, בסוד מדת יום ומדת לילה על פי אור וחשך ויום ולילה …
… כפרה, וניסן שהוא פלס שעשו ממזלו המצריים פסל הוא ראש השנה לחדשים. והנה הוא התחלה לתקופות אלדא בלהו וכו' הנמנים לפי מהלך החמה, שהשנים לה והימים תחת ממשלתה. על כן היום גובר באריכות ובכח וסודו אש ורוח לחמה ומאזנים שהוא מזל תשרי והוא זכרון האיל הנעקד הוא ראש השנה לשנים. והנה הוא התחלה למולדות שסודם אי"ב תצג"ש הנמנים לפי מהלך הלבנה שהחדשים לה והלילות תחת ממשלתה. על כן הלילה גובר באריכות ובכח וסודו מים ועפר ללבנה, חברם בראשי תיבות הששה ותמצא שבעבורם מעל אחר, בעבור שהכיר …
ספר העדות
… הא"ל. ובלכתו עבר דרך טראני ונתפש בידי גוים מפני מלשינות שהלשינוהו יהודים ונעשה לו נס ועזרו השם וניצל. ועבר דרך קפואה וחיבר שם בשנה העשירית לצאתו מברצלונה ספר שני והוא "ספר החיים". ובחדש החמישי לחדש ניסן שהוא חדש אחד עשר לתשרי והוא חדש אב, בא ברומי בשנה העשירית וייעד ללכת ביום ערוכה של ראש השנה לפני האפיפיור. וצוה האפיפיור לכל שוערי ביתו בהיותו בשוריאנו בעיר אחת קרובה לרומי מהלך יום אחד, שאם יבוא שם רזיאל לדבר איתו בשם יהדות …
ברשי"ת חסר א' כי בתשרי עתידין להגאל מתחת ידי עובדי הלבנה, ובניסן מתחת ידי עובדי החמה. ובשם חמה ולבנה תשיג חכמה ובינה. בתתך יוד מלא לחמה תמצא חכמה והיא החיים, גם היא חמדה מהיחוד המיוחד זה היום הוא אין אני הוא המיוחד בחמה מהכח שהוא כח אדם זיו ודם יום טוב הוא היום לחלה לגדול חללה להחל מכחה מזיוי זיוים נביאי בבטני בגלגלה חכמה. והנה נשאר ובינה ושניהם עתה שווים הבינו החיים דם מבין עולם המלאכים שהוא מצוי בלא ספק מציאה בחן אלהים. ועל כן י"ה מצא חן בי"ה מלא אנכי אדנ"י ודעם.