תַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה

… המעשה. כי המעשה הוא כחמר והשכל עליו כצורה לו. ואם יש זכר ואין נקבה אין תולדת וכן אם יש נקבה ואין זכר אין תולדת. ואם כן התולדת קודמים לו זכר ונקבה ומקריהם כחבור והעיבור והדומים להם. וכך אמרו עם כל זה, תלמוד מביא לידי מעשה ואין מעשה מביא תלמוד. על כן סוד שניהם התלמו"ד והמעש"ה, מורה שהם ראשי"ת לכל. והוא סוד ב' ראשית והוא חקוק באמצע שני יצרים וזה כי

… להעלות לבו תמיד, ואז ישיגנו בבקשו החכמה מהחכמים וספריהם הקדושים בכל יום כפי יכולתו. לא שיחשוב לומר אני לבי בשמים וכל מה שאני עושה לשם שמים אני עושה, והוא איננו מעניין אשר יביאנו המעשה ההוא לידי חכמה. ואינו יודע כי תלמוד מביא לידי מעשה ואין מעשה מביא לידי תלמוד, ואינו מכיר כי המעשה נקל אפילו לנערים כל שכן לבעלי שכל. והתלמוד כבר אמר אפילו לזקנים וכל שכן לבעלי דמיון השקרי. וחושב כי מעשהו מקובל מפני דבור פיהו או מפני דמיון שקרי שדמהו לבבו, כי אין מעשה טוב בעולם …

… חכמה יראת יהוה שכל טוב לכל עשיהם תהלתו עומדת לעד" (תהלים קיא' י'). גם דרשו בו ז"ל ללומדיהם לא נאמר אלא לכל עושיהם. ונאמר "יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו" (משלי א' ז'). ועם כל זה כבר אמרו עוד, אין מעשה מביא לידי תלמוד אבל תלמוד מביא לידי מעשה. ומכל אלה הפנים צריך הרוצה לבוא אל בית המקדש ולהיכנס לפני לפנים, להתקדש בקדושת כהן גדול וללמוד וללמד לשמור ולעשות עד שישלם במדותיו ובדבריותיו, ואז יתבודד כדי לקבל השפע הנבואי מפי הגבורה.