תְּרוּמָה

והכוונה הזאת הכללית שמה התוריי ראשית כל הכוונות ולפיכך אמרה התורה, "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". העליונים כולן והתחתונים כולן. ומפני זאת הכוונה הכללית אמרה התורה, "ראשית בכורי אדמתך תביא". ואמרה, "ראשית עריסתיכם חלה תרימו תרומה". כי חלה לשון תחילה וכן ראשית כמו תחילת עניין ואמרה, "וראשית גז צאנך תתן לו". ומעניין זה בעצמו, "קדש לי כל בכור פטר כל רחם". וכן עניין, "עשר תעשר", וכל המעשרות. הכוונה התוריית בכולן להודיענו שהוא ית' …

ושם תרומה פירשו שהוא לפי סודו תרי ממאה ויבא זה אחוז אחד מן החמישים כמכס. והנה החמישים חמשה הם כלומר חמשה עשרות. והשיעורים משוערים אחד מששים. גם ששים ששה הם כלומר ששה עשרות. והנה היו שרי הצבא שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות. והנה שר …

… בלולה בשמן והשמן מזכך הליחות ומביא לידי זכירת הנשכחות. רצה ה' ית' עוד לגלות לנו בזה ובזה ציור כחות המזונות עם היותם הכרחיות לקיום הגופים בשמירת הנשימות שבם נתלה הכח החיוני. ואמר "בבאכם אל הארץ" וכו', "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה". וסודו תמירו תמורה כלומר תתנו דבר תחת דבר, כעניין "תחת כל בכור". ועל כן רמז בלחם בעצמו שהוא עיקר הדם ושרש הטפה הזכרי דבר זה ואמר "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן תרימו אותה". ואמר עוד "מראשית …

ודע כי שם המטה ערש ושי"ן וסמ"ך מתחלפין וסוד עַרִסוֹת עם עשרות הוא אחד. ותרומה תרי ממאה, הנה א' מנ' בסוד נ' שערי בינה חוץ מאחד שהוא חלק אלהי בסוד המכס אחד אחוז מן הנ'. וחלה מלשון תחלה כלומר קח התחלת עצמך שהיא הטיפה המעופשת שבתוך שכבת זרע שממנה נתהוה גופך ותנהו לשם ית' מתנה כי היא חלקו. ואז …

… דמי"ו ב"ו. ואמרו "אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם". ביארו שלא ימשלו כחותם עליכם שאתם ממשלתכם למעלה מהם, והוא אזהרה על עבודת זולתו יתברך וישתבח שמו. על כן שרי אלפים ושרי מאות קרבו אל משה ואמרו לו מה שאמרו והקריבו קרבן זהב התרומה "איש אשר מצא כלי זהב" וכו'. ואמרו "לכפר על נפשותיכם לפני יהוה". ואמנם היה הזהב "כל כלי מעשה" רמז על מעשה העגל. ולפיכך לקחו הזהב משה ואלעזר הכהן לכפר על מעשה העגל שעשה אהרן. ונאמר "ויביאו אותו אל אהל מועד זכרון לפני יהוה". …

והנה סוד כס"ף וזה"ב, סו"ף הכז"ב והוא נכסף ונאהב לעובדיו, הפך ממה שהורנו השם בתורת המשכן בעניין "ויקחו לי תרומה" (שמות כה' ב') באמרו "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת" (שם). והיא התמורה להפך כח האילן שהוא בבריאתו הפוך. והשפע הרוחני משתדל להציל זה מן האור שהוא כח האש. ולפיכך נאמר "משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים" (שה"ש ב' ט'). ועל כן המנוסה הראשון נוסה במזון, והשני …

וכבר אמרו ז"ל כל הבועל 'ארמית' קנאין פוגעין בו (ע"ז לו:), וסודו 'תמורה' כוללת כל הלשונות. וכן נאמר "ויקחו לי תרומ"ה" (שמות כה' ב'), כמו שביאר

תמורה ומתרה ומוזהרת לאדם להיות נלקחת לשם השם. מפני שלא יהיו רשאין המה נוהגין לפגוע, כי היא סודה מאיר"ת עינים והיא ארמאי"ת ונסתרה מתירה, כלומר גוף ראשון, ור"ל אשר גופה ראשון. והנה אצל תרומה 'תרי ממאה' וגילו הסוד שהוא מצורף 'מהארמית'. וכבר דמוהו בכ' התיבות המצורפות שהם בסוד א'ג'ו'ר'ג' כ"א לע"ד לעבד"א.