תָּי"ו

… הנו"ן מנוקדת בפתח והיו"ד בחירק, וכל ריבוי ביו"ד מ"ם, אין אחד מהם מנוקד כמו עשרים שהוא לשון ריבוי זכרות, והרי"ש מנוקד בחירק אך היו"ד והמ"ם אינם מנוקדים לעולם. וכן ו"ו תי"ו בריבוי נקבות אינם מנוקדים לעולם. וכל כפל נקבות בתי"ו כמו שנים שעיקרו שי"ן נו"ן מן שנים, ויו"ד מהם הם מורים על כפל הזכרות. והנה גם שתים היה ראוי להיותו שנתים בנו"ן נח בין שי"ן ותי"ו, והדגש על התי"ו, והתי"ו מבלעת הנו"ן ההוא ושב אם כן להיות תי"ו של שנתים, …

… שהזיי"ן בעל שני צדדים בראשו והו"ו בעל צד אחד בראשו והוא צדו של פניו. ובין ל' לק' הפוך כהפוך ג' לדלת. ובין ע' לצ' שהצדי יותר מיושבת על תחתיתה אך העין יותר מעוגלת מעט מלמטה, אך לזאת שני ראשים ולזאת שני ראשים. ובין ח' לתי"ו רגל אחד תוספת בתי"ו. וכבר הודעתיך כי ציור חי"ת וה"א קרובים, גם כן החי"ת והתי"ו. ואל תאשימני על קוראי האותיות בשם זכרות לפעמים, ובשם נקבות לפעמים. כי הנה אות סובל שני העניינים כמלת רוח, כאמרו רוח גדולה וחזק וכמלת אש כאמרו …

… והנה כ"ף ארוך חמש מאות. וכן מ"ם פתוח ארבעים ומ"ם סתום שש מאות ושורת מ"ם פתוח דמ"ת ושורת מ"ם סתום וס"ם. וכן נו"ן קצר חמשים ונו"ן ארוך שבע מאות ושורת זה הנ"ך ושורת זה זע"ן. והנה התבאר לנו קצת טעם זה הדבר והוא כי תכלית ציור האותיות נשלם בתי"ו ששורתו דמ"ת ושורות חבריו הבאות אחריו בשנוי הם הנ"ך וס"ם זע"ן וסימנם בשורה הראשונה הו"ז נס"ע כמ"נ. והנה בזה השלוש הנוטה משורת המספר השווה בסופו נדע שלש עקרי המספרים, והוא כי אי"ק הם ראשית ותכלית. ועתה …

ת שמו תי"ו ומספרו ארבע מאות. זה הוא הציור בעל תנועה שהוא בעל רגל ובו נשלם כל הציור של כ"ב אותיות. וכל ציור שאינו מתנועע מעצמו אינו חי, כל שכן שאינו חכם. שכל חכם חי ולא כל חי חכם, וכל מתנועע מעצמו חי וכל חי מתנועע מעצמו. והנה הורה זה הציור שתכלית האדם תנועה, ותכלית תנועת האדם היא לכוון אל הנאות ולברוח ממה שהוא כנגדו, ותכלית כוונת הנאות כלומר כוונת המועיל ובחירת הנון היא למצוא ההכרח לזמנו ולהסיר מונעיו, ותכלית מציאת ההכרחי הוא להבריא הגוף, ותכלית בריאות הגוף והנפש להשתדל...

(ארבע שורות ריקות) ...סדר בשם חיי העולם ושיהיה לאדם חלק בחיים. וידוע שבשני חותמות נחתם מצח האדם והם שני סימנין כלומר שני הדם. והם תיו של דם ותיו של דיו. וסודם דם ודיו, של דם מורכב ושל דיו פשוט. ועניינם הוא כי סימן דם סימן מות וסימן דיו סימן חיים. ופרוש סוד זה הוא מהגוף כולו חמרו הראשון דם נדות דם האיש ודם האשה שמתנועעים ביניהם בחזקה עד שתתעורר התאוה …

… פיך ביניהם עד שתסור בחכמתך את רוח הקופית שבך ותורישנו מפניך או תירש כחו, עד שלא ישאר בלא כח ושנה ניסנך וחייך שבו נולדת, כי ערל נולדת ולא יכולת להתנועע למול ערלתך עד שתתקן תולדתך בברית. ואחר כן עם תורה, ועל כן שהושמו שני תוי"ן בשם תולדת גם בשם תכלית ואחת בסוף ברית שהוא מלשון בריתך הראשונה, והאחת בראש תורה שהוא מלשון הוראה אחרונה. והנה י' של השם במלת ברית והנה ה"ו במלת תורה והנשאר ת"ר בת"ר קשורים זה בזה קשר בקשר, והנה ברית ותורה נדור, וסימניך "יהוה …