תִּקְוָה

… קרה זה לנו עמהם בזולת הכתב. והוא בהיות אצלינו הלילה קודם ליום. ואצלם להפך כי היום קודם ללילה. וזה רמזה תורה בשניהם באמרה ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ועוד הוסיפה לומר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. וזאת היא תקותינו עוד היום שאנו בחשך הגלות ובערבו. והם באור העולם הזה וביומו. ועוד יתהפך הדבר בצאתנו אנחנו מחשך הגלות הזה אל האור העולם הבא לעתיד לבא. ומערבי הגופניות אל בקרי הנפשיות ולילה כיום יאיר לנו כחשיכה כאורה.

… השם ליודעיו ולחושבי שמו חלף עבודתם אותו שעבדוהו העבודה שהוא חפץ בה יותר מכל העבודות האנושיות כי אין שום עבודה מעולה ממנה, וכן כתי' "דע את אלהי אביך ועבדהו" להורות שזו היא העבודה המופלאה שאחר הידיעה באה. והיא תקות כל נביא וכל חכם ואחריתם ותוחלתם וחלקם ותמורת כל טובם בשני העולמות וזכותם ותכלית שכרם הטוב, והפרס האחרון להם הוא ידיעתם את השם, כי ממנה ידעו שהגיעו בעולמם אל תכלית האחרונה בכוונת בריאת האדם. ואם כן תבין מזה כי לפי מעלת הגמול והשכר הטובים …

ימי                                התקוה

… מעיני אחר דברו דבריו וילך הלוך וגדל וחזק במערכות מלחמתו עד אשר גבר על כל אויב: ושמועות גבורות ידיו ופועל מלחמת מערכות מחנהו הבהילו לב כל חזק והמסו כח כל גבור: וכל מלכי הארץ וגבורי המחנות שבו משברם ריקם ואחור נזורו מתק-ותם וכל אחד ואחד מהם הבריח עמו והניס עבדיו מפני פחדו: בעת ההיא שמתי נפשי בכפי אני ברכהיהו בן שלויאל עבד יהוה אל-הי ישראל ואתחננה לפניו להודיעני מה תהיה אחרית עמנו מן המלחמות האלה: ואשא עיני וארא והנה שלשה …

כל איש ואיש מבני אדם בעל תקוה. ולולי היותו מקוה דבר לעתיד, היו כל מחשבותיו וכל פעולותיו וכל מאמריו לבטלה. אבל מפני שהוא מקוה ומחכה שיגיע אל תכלית מחשבת תקותו, חושב מחשבות רבות ופועל פעולות ומדבר דברים כדי שיגיע אל סוף תקותו. והתקוות ג"כ אינן שוות, אך הם מדרגות רבות משתנות מאד מאד זו מזו. והשינוי ההוא נולד מן התאוה והמחשבה.

… בשם דעת והבנה, כפי שהמחשבתו הפחותה גודרת. והחכם בעבור שהיושר חסר לו מאד להורות בו על אמיתת מעלת החכמה, לא יוכל שבחה כי אם בדמיונות פחותים ממעלתה. ואם כן הנה הכוונות הפוכות, והתאוות משונות, והתקוות זרות. כי תקות השכל להיותו נגמל בגמול פחות מאד, בעשותו מצוה מהמצות במקרה, כי הוא לא יעשה לעולם שום מצוה, גם לא יכיר מעלת עשייתה שלא יכיר גמולה האמתי העליון אשר אין ערך זר לו.

אבל תקות החכם היא אחת לבד מיוחדת בכל מה שיקוה להגמל בעדה, והוא יתרון חכמה בכל יום ויום. ובהגיע אליו היתרון בכל יום יכיר שהשם גומל לו גמול גדול, כי הוא מחזיק עצם נשמתו ומעלנה מדבר לדבר ומגמול לגמול תמיד. והגמול הראשון  הוא בהיות השם מחזק לבו ומאמצו לחשוק החכמה, …