תִּפְאֶרֶת

18 הפניות ב־9 ספרים

אמרי שפר

עמ' טז§37

ולא ימצאו בעצמם דרך לקראו נברא גם לא ימצאו דרך לקראו קדמון וכן קרה להם בשם מחשבה שקראוה כתר עליון והוא אצלם ספירה ראשונה והעשירית אצלם שכינה וקראוה צדק והשמות ידועים מספריהם והם נבוכים בהם מאד. ובאמת כי מצד היותם קוראים הספירה הששית אמת גם תפארת אמרו שזה שמו של הקב"ה הנכבד הנכתב ולא נקרא והוא השם המפורש. והוציאו עשר ספירות מפסוק לך יי הגדולה והגבורה והתפארת והנה אומרים כי מצד האותיות יושגו הספירות ועם השגת הספירות יושג השם ית' וכל זה שאמר מצד

עמ' נב§103

והשלישי אלהי יעקב בתוספת ו"ו הקשר להודיע שאין אצל שלשת האבות קצוץ נטיעות. אבל הספירות אצלם בהם. וסודו כנגד הדעת ועל כן התקיימו שכח הדעת שנים עשר תולדות. שאליהם נחלקו כל התולדות שבעולם. וזו היא מידת התפארת. המעידה על שפע הברכה כולה, ושמה אמת. וכל התולדות זכרים. ושם תולדת אחת נקבה נולדה אחר תולדת הזכרים. והיו ו"א תולדות מאם אחת. גם ו' משלש נשים שתים שתים. ונניח התולדות שהן חלוקות לפי מחלקותיהן אל דרכים ידועים

עמ' קצ§596

ומביאים לשלמים לידי הדבור האלוהי מפי הגבורה. ועל כן אומר כי א'ב'ג' כמו שרמזתי וגם א'ב'ג'ד' עם א'ב'ג'ד'ה' והבאים אחריהם הכל יורונו סתרי התורה שנעלמו מן הפילוסופים עם סוד העבור הכולל מידת הדין מצד ויתעבר יי ומידת רחמים מצד עטרת תפארת לעמוסי בטן. ומאלה התאמת לבעלי הקבלה צדיק ורע לו שהוא רשע וטוב לו שהוא עניין מגלה ההשגחה הפרטית אשר הכחישוה הפילוסופים, וגזרו דין העדרה כי לא השיגו סוד גדול כזה לא יושג בשכל האנושי אבל גלתהו התורה בהעלמה חזקה.

עמ' קצח§621
אמרי שפר בם הסופר        גוף גן עדן         דבור הוליד      האיר אורו       ולזיו אורו        זרח שמשי       חסד משפט      טהר לבי          ידי גברה          כתר עליון        תורת השם     שם הקדש  רוחי מרוה קורא בשמו     צור הצורים    פתוחי חתם     עניין צירוף סדר באיש נפח בהם          מבטן אם         לדעת סודנתנו עצה    מצא חיים           עם כל עציו          רוח קדשו           מאור שמשו        בנתיב ספרי         כי מפי צץ             וצדקה לי             מלאך הוא            על כל אחי            שם על ראשי        חשקה נפשי          קדש רוחי             חן נתהוה                       ימצא עמו             צר בו צורות          חתם בו                האותיות סדרי עולם  נשמת חיים         ערום יצא זה  הנמצאלדעת סוד    מפי כל             נטעה לבם        סתרי לבו          עין לב מח         פי משנה לו       ציץ רמז            קץ בא הקץ      רוב אחד           שלטה נפשי       תפארת שם       כלת יבם            יען שלם             טוריו כדו-         חדוה רינה         זרע חמר            ויגדור גדר          הוא לו בא          דרכי אפיו  גלמו ברא ברך על פיו  אמרי שפרזה הנמצא הארץ נפצה פיהן רצה הוציא חוצה מר קרצה    רץ במרוצה חידה ומליצה לקץ היקיצה מזה מקצה כאשר חפצה פיהו פצה נעלו חלצה כפל מחצה רים כביצה גילה דיצה עסה מצה כל פרצה בר לנוצה בשמו מצה מוטל ארצה חקי מוצא נתנו עצה

גן נעול

עמ' יט–כ§81

החמישית שהיא הששית שמה תפארת. וזכה בה יעקב אבינו והיא מדת האמת. שנאמר, "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז' כ'). ובה שם המיוחד חתום כ"ו וכתר השכינה שהוא י' על ראשו יעקב ישראל, וכן ראש יהודה, י' שלו המלכות, וגם הודה לתמר כלתו באמרו "צדקה ממני". והיא אמרה "הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה". ואמרה "לאיש אשר אל'ה ל'ו אנכ'י הר'ה (בראשית לח' כה'), בסופם חתום השם. וכשתחבר כלל מספר יהוד"ה ותמ"ר תמצא שם המפורש הרמוז למעלה, ורמז שם בן הארבע אותיות, "ומהללים לשם תפארתך" (דה"א כט' יג').

עמ' נג§144

ודע כי סוד זכר ונקבה הוא שמי"ם כוללים ז"ח שמות. ז' מהם זכות בשם יעק"ב שמדתו מדת אמת והיא התפארת הנחקקת על עשרת הדברות שתיבותיה קע"ב ומספר אותיותיהם 'עשרים' והם 'שר"י ע"ם' וסודם 'רוחות'. והנה 'כת"ר יעק"ב' הוא בהיות 'רוח הקודש בגן עדן'. כי 'איש ואשה עדים בגן'. ואמנם ח' מהם חובה כשם יצחק שמדתו מדת פחד. והאי"ל עד נאמן ועל

מפתח החכמות

עמ' נב§62

וכחותיהם. והחמר יפרד והיה לארבעה ראשים הם ארבע יסודות, שלהם ארבע מדרגות גם כן. ולפי הקבלה הנעלמת עוד הוא משל לד' מדות אלוהיות שנכללות תחת מדה אחת כללית שהיא ראשית ההנהגה וההשגחה. והן ידועות מן הכתוב שנאמר "לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד" (ד"ה א' כט' יא'). שארבעתן נכללות תחת מדת הגדולה למבין, והמדות האנושיות נשפעות מן האלוהיות וגם הן ידועות בנפש. ודע כי עם כל זה אינו נמנע אצל השכל להיות הנהר עם ארבעת ראשיו דברים נמצאים כפשוטם בארץ. ואמנם

עמ' סג§65

לפי דרך החכמה כי האבות הן הן המרכבה ועדיהן מדותיהן שנאמר "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם". ומדת יצחק היא מדת הגבורה ונקראת מדת הפחד האלהי שנאמר "ופחד יצחק היה לי" "וישבע יעקב בפחד אביו יצחק" והיא מדת הדין. ומדת יעקב היא מדת התפארת כי היא אמת ומדת אברהם היא מדת הנדיבות כי היא החסד. וכן כתיב "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו" (תהלים פה' יא'). ועל שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" (זכריה

מפתח השמות

עמ' קמח§209

האש הגדולה, ותוך הבית דג"ש שסודו דלי גדי שבתיי שנים אחד שני מזלות עם כוכב אחד, שככה עשרה מהם מצורפים עם חמשה. וכן י' שמות עם ה' שמות ר"ס ק"ל יעלו שמי"ם והוא סוד זכר ונקבה, וחלוקם ז' מהם יעקב ח' מהם יצחק בשתוף מדת הגבורה והתפארת שהם הפחד והאמת. המפת"ח והא"ד שסודם הבב"א והמפת"ח על כן נתלה סוד ח"ק ומשמש במפתח ובבבא, אהיה הייתי ואהיה. וסוד דגש אש"ו הגדולה ותחת ב' של בראשית שנאמר הוא אשו ג"כ הנה שני מיני אש אחד תוך הגוף שמחזקו ואחד תחתיו שמניעו

מפתח הספירות

עמ' ה§6

תהיה מחשבת האדם צדקת כלומר כשתולד מהמחשבה חכמה, וממחשבת החכמה תולד בינה וממחשבת החכמה והבינה-גדולה שהיא מדת החסד ויתגדל החושב בם ומכולן גבורה ויגבר כח החושב שהוא החושב שהוא הסופר הספירות ותולד מהן האמת. מיד התפארת מתגלה בחזקה ומביאה את האיש המשיגה להתפאר בה ולהתפאר בנבואה על פי האמת, אלא שהנבואה היא מדרגת השגה בעצמה ועל כן המשיג באמת דומה ליעקב אבינו שנאמר "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז' כ'). ונמצאו י"ב מזלות מתנהגים תחתיו שכן כתוב "קרוב יהוה לכל קראיו לכל אשר

עמ' יא§10

רופא הנפשות שהוא חכם מחכמי התורה לשמור בריאותה או להשיבה אל השווי בנטותה ממנו כמו שזכרנו. ושכלו צריך אל מניע מקובל מסתרי התורה מחוץ, אל מעורר פנימי לפתוח לו השערים הסגורים לפניו בסוד אמתת הספירות והשמות, שהבריאות השכלית היא השגת מדת התפארת המחייבת הנבואה ההתפאריית מצד השגת האמתיות, והחולי הוא העדר זה. והנטייה אל הבריאות היא הנהגה והשגחה מורה דרך בריאות שהיא לימוד החכמות השכליות הקודמות לנבואיות בזמן הלימוד ובטבע האנשות. שאין הנבואה שורה אלא על החכמים השלמים הכובשים

עמ' כא§20

ואלו הן הספירות המחשב"ה והגבור"ה והתפאר"ת והצד"ק והראשונות הן שש והן תוך אלו הארבע. שלש בין השתים הראשונות, שתים שכליות והן החכמ"ה והבינ"ה ואחת נפשיית והיא הגדול"ה. ושלש בין השתים האחרונות ושלשתן גופניות והן הנצ"ח והיסו"ד וההו"ד שמציאותן בעולם הקטן

מפתח התוכחות

עמ' לג§33

כאחד מן האבו"ת. שזהו רמז ואהבת, ועל כן זכר שלשה מיני אהבה בעניינים שלשה רמז לשלשה האבות שהם עמודי העולם כלו. והם אברהם יצחק יעקב בעלי בריתו של הקב"ה ומדותיהן שלש שהן אמת ומשפט ושלום. האמת היא מדת יעקב והיא דומה למדת העשר כי היא התפארת. והעשירים מתפארים בעשרם שנרמז בו אמרו בכל מאדך במדה השלישי כלומר בכל עשרך. וכן החכם היודע האמת מתפאר בידיעתו והוא העשיר האמיתי השמח בחלקו. כי האמת לחכמים בדמות העשיר לעשירים. והמשפט היא מדת יצחק ושמה

חיי הנפש

עמ' קנב§227

ימלטהו יהוה" (תהלים מא' ב'). וסוד א"ל ד"ל גם כן אדנ"י ועניינו אשרי משכיל השם בכח שכלו. ולכל אלה השמות עניין מופלג לכל אחד מהם למה נקרא השכל בהם והם שמות נרדפים. ואחר שהדבר כן והאבות דבקו במדות האלוהיות שהן הגדולה והגבורה והתפארת ושמותיהם המיוחדים להם חס"ד פח"ד אמ"ת, הנה ידעו סוד הספירות באמת וקבלו מהשם כוחות על פיהם עד שנתייחד שמו יתעלה עליהם תמיד.

עמ' קסב§243

ומיוחס לזרע יהודה שהוא מזרע המלוכה, אם אינו מודה על האמת אין לו משבטו של יהודה כי אם שם משותף בלבד. והנה יהודה מלשון הודיה גם הוא מצורף כן. גם אינו מזרע יעקב שמדתו אמת שנאמר "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז' כ') והיא מדת התפארת שהיא חותמו של הב"ה ית', שנאמר "ויהוה אלהים אמת" (ירמיה י' י'). ומי שלא אמר אמת ויציב בשחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו בתפילתו. ודע כי החסד דומה למדת שחרית, כי החסיד הוא חכם וצדיק וכולל שתי מדות יחד, והן השנית שהיא

עמ' קסג§244

(בראשית כח' יא') ועל מדת יעקב נאמר "ומהללים לשם תפארת"ך" (ד"ה א' כט' יג') שסודו ארבע"ה אותיו"ת וכשתחשוב עצמם הנפרד שהוא יה"ו מרובע יעלה אמ"ת והנה אם כן כל קצה וקצה משש קצוות שהן ש"ש פאו"ת שסודן ש"ש טבעו"ת הן תפארת"ו של הב"ה ית' כי מדת אמת ספיר"ה ששי"ת וצריך להגבירה על מחשב"ה שקרי"ת והוא חתום בשם אמת על כן נחתם יה"ו ע"ל אמ"ש מצורף בכל קצה והרמז "מוליך לימין משה זרוע תפארת"ו" (ישעיה סג' יב'). והנה זה הענף לשרשים הראשונים, ה' הוראת הענף לשרשים שמהם התחדש

נר אלהים

עמ' צב§117

העבור של העולם וסוד העיבור של הנפש. כי על כן היו כל האותיות כ"ב והיה שם השם מצד אחד יהו"ה ומצד אחד אהי"ה. כי הספירות הם מן א' עד י' והם ה' כנגד ה'. ועל כן נוסף ו' בסוד "ואהיה אצלו אמון" (משלי ח' ל'). וסוד אמון הוא סוד ארבע אותיות בסוד, שם תפארתך. ובסוד "שמן תורק שמך" (שה"ש א' ג'), והן ארבעה אותיות. כי שם אות, סובל זכרות ונקבות. "והיה לאות", "אות היא לעולם". והסוד, באות ה' ברא העולם כמו בה' בראם, והוא י"ה, וסודו א'ב'ג'ד'ה', ה' ספירות, וכן י"ה,

ספר החשק

עמ' קיט§618

והנה נודע כי השכלים הם ראשית המציאות במים שהם לב האיברים. וכבר נבדלו הם בהם להיות האדם לזאת מהם או מקבל חכמה באמצעותם אשר חייב מזכה וכל אשר זכה וא"כ הנה מדת כאחת מתגלגלת וכן דרך נלמדה ומדה. חבר ב' הנה 'חס"ד ופח"ד', תמצא 'ח"ד סו"ף ח"ד' 'ז"ה סו"ף ז"ה' והוא 'סוף הזזה'. והנה העולם הזה לעלם בהעל"ם הזה מעין עדן, מגיע לפנים לפנים שמו דין ערפל אשר הוא שם האלהים. והמדה האמצעית שמה תפארת, והוא מכריע מעריך ומסדר.