תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי

… לשלש כתות בחיבוריהם ולא בידיעותיהם חס ושלום. כי דעה אחת מיוחדת הייתה להם בידיעת השם על פי השם המפורש. אבל חיברו שלשת מיני חיבור בפירוש [בידיעת] התורה על סדר המצוות. והם: חיבור המשנה שחבר רבינו הקדוש, והתלמוד הבבלי, והתלמוד הירושלמי. ואע"פ שהיו שם מחברים אחרים שחיברו ספרא וספרי ותוספתא וברייתא וכיוצא בהם הכל נמשך אחר אחד מן השלשה שרשים הנזכרים. וכן המדרשות והאגדות ודומיהם. וכולם דעתם מיוחדת שווה בעשיית המצוות, שהן עיקר ראשון להשגה …

… תורה שבע"פ, אשר חבר רבינו הקדוש ע"ה, הוא ר' יהודה הנשיא אשר חבר המשניות כולם. ובאו אחריו חכמים גדולים וחלקו אלו על אלו מחלוקות גדולות על דבריו. והתולדות אשר חבר ונולד מדבריו נקרא גמרא, הוא התלמוד בבלי. ואחרים חברו תלמוד ירושלמי ובא אחרי זה רבינא ורב אשי וסדרו מה שנכתב על המשניות והוא סדר ס' מסכתות על ששה סדרים. ובד' מהם נמצא עניין כל הגמרא, ובב' מהם לא נמצא זה מפני פחד רוב הקושיות והתירוצים המחויבים לכל מה שכתוב, אפילו לכל מה …

… שהיה שקר אם הוא חדש ונאמין קדמותו. אלא שאחר שנאמין התפתחות חידוש כאשר העידה התורה האמיתית בסוד "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", די לנו בו. ואם אונקלוס גלה באמרו "בקדמין" פירושו בהתחלה כדברי הרב, ואם כתוב בירושלמי "בחכמתא" הרי התחלה. וסוד ראשי"ת, קדמו"ת קדמונ"ו הקדו"ם. וזה יורה שהשם המציא העולם בחכמתו מאין ועשאו יש, וכן סודו תא"ר י"ש. ואחר שהוא כן לא נחוש להכריע אחת מאלו הדרכים השנים זו על זו ולהורות איזו היא האמת משתיהן. ועוד אכלול …

… בציורם זה: אָ אִ אֹאוּ אֵ, ואין דבר מבלעדם, ואין דבור ביותר מהם, והם כוללים ג' עולמות עליון תיכון תחתון. וכן הדבור נחלק לג' חלקים שהם קול ורוח ודבור. וכן ארז"ל "דמי נקודה באור באותיותיהם כנשמתא בבריתא". ובירושלמי אמרינן "נקודה דאוריתא במלה דמי באותיות כנשמתא דדמי בגופי דאיניש", ר"ל דומה הניקוד באותיות כנשמה בבריות. ועיין אמרם כנשמות בגופות שאין תכלית הכוונה בהם לבד אלא במה שיבוא אחריהם.