בַּעֲלֵי חַיִּים

… שהתחכם או מתחכם או יתחכם הוא מכוון בבריאתו כוונה מיוחדת מוספת על הכוונה הכללית. אך היא כוונה למטה מכוונת בריאת הנביאים ולמעלה מהכוונה הכללית המסדרת הכל. גם שאר אישי מין האדם יש בבריאתם כוונה אחת נבדלת מהכוונה הכללית הגבוהה הכוללת שאר אישי מיני בעלי חיים. גם היא נבדלת מהכוונה שבה נבראו הצמחים. גם היא נבדלת מהכוונה שבה נבראו המקורים (מחצבים) גם היא נבדלת מהכוונה שבה נבראו היסודות הארבעה. גם היא נבדלת מהכוונה שבה נברא החומר הראשון.

ומהנה אצטרך להודיעך מה שאפשר לי לגלותו משם המפורש המיוחד וממה שנמשך אחריו להשלים בידיעתו אמיתת מהוות שכלך המקיים נפשך לנצח נצחים בחדר הפנימי העליון הנקרא צרור החיים לנפש המשכלת. ואומר, שהשם המפורש הוא נפש ישראל וישראל נפש שבעים אומות והנה הוא נשמה לנשמות. והאומות נפש לכל חי בלתי מדבר והחי נפש לצומח. והצומח נפש לכל מתכת ואין למתכת נפש כי אם מזג ועירוב ארבע יסודות.

וכל מה שקרה לדיו קרה לשכבת זרע בעל הצורות האנושיות שהוא חמר כל אדם, שבו נדבר לבד ונניח שאר בעלי חיים שאין זה מקום ביאור שיתופם אם האדם בזה או הבדלם ממנו בזולת זה. ונאמר שדם האדם שנאמר עליו "כי הדם הוא הנפש"(דברים יב' כג'). ונאמר עוד "כי הדם הוא בנפש יכפר"(ויקרא יז' יא'). ושם נפש משותף.

… כל השמים הם יעבדום לפי פתיותם. והשם עשה כל זה, אבל לא בכונת כך מפני שבראם בעלי כחות מאירים ומושלים על הזמנים שהאומות נמשכים אחריהם. אבל אנחנו מעלתנו למעלה מן השמים ומכל צבאם בהיותנו עובדים השם כרצונו. ובחמישי נבראו בעלי חיים הימיים והאוירים להודיענו קדימתם אשר קדמו לנו בזמן הבריאה ובטבע המציאות. וכן בששי הגיד לנו שקדמו שאר בעלי חיים לאדם בבריאה כדי שלא יתגאה על הבריות כמו שאמ' יתוש קדמך בבריאת העולם. וכבר נאמרו בענינים אלו לפי פשוטם ולפי …

… בראתי להעיד על מה שנאמר ויברא אלהים את האדם בצלמו כלומר שהכונה בבריאתו היתה בעבור היותו בעל צלם והם אינם שומרים הכונה אם כן דין הוא למחותם. כי מפני הצלם נאמר "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" וכל שאר הנבראים בעולמו שהם בעלי חיים והם בהמה ורמש ועוף נבראו בעדו על כן לקו עמו ואמר על כלם יחד "כי נחמתי כי עשיתים" ושתפו במחוי בעלי חיים עמם להורות שאם אדם אינו שומר הכונה שבעדה נברא הוא שוה לבהמה והוא נאבד כמוה וכן כתיב "אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו" (תהלים …

… הדעות היא אמיתית וכאילו היא אלהית טבעית. וכל המקשה על אחת מהקבלות ההם הוא אצלם מין ואפיקורוס, עד שיתחייב מזה היות האומות שונאות זה את זו תכלית המחלוקת, כאילו שבו בני אדם שני מינים או יותר לפי מספר האומות. ובזה הם קרובים להדמות לבעלי חיים שאינם מדברים שצורותיהם משתנות, ולזה היו להם מינים רבים. אך בני אדם שהם בני איש אחד כולם, והוא אדם הראשון וכולם בני צורה אנושית, לא היה ראוי אחר היותם מין אחד שיחלקו למינים רבים, לולי גבורת יצר הרע השוכן אתם בתוך טומאותם, …

… ושכלית. כי הטבעית שהיא מושכלת ומושגת, אינה משגת שום השגה בעולם. והנה היא כמתה כדמיון החמר הטבעי, שאינו משיג גם כן שום השגה בעולם, ולא צורתו הטבעית משגת גם כן וא"כ שניהם מתים, שכל חי משיג וכל משיג חי. כי בעלי חיים רובם משיגים ומרגישים ורובם מדמים גם כן, אך אינם לא מדברים ולא משכילים, ואין נפשותם שמימיות כי אם יסודיות. והעד התורי בצומח, "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו" (בראשית א' יא'). ובחי, "תוצא הארץ נפש חיה" (שם כד'). אך באדם, "נעשה אדם בצלמנו …

… כמו שאין בגדיך חיים, אבל מתנועע עם נפשך ועם כוחותיה הגופניים כתנועות בגדיך עמך. ואם כן אין לו לא גמול ולא עונש בעולם הזה, כי אינו חי כל שכן שאינו חכם. אך הוא פועל במקרה ומתפעל בטבע. ואיך יגמל או יענש, שהרי בעלי חיים שאינם מדברים אין השכל מורה שיגמל או יענש שהרי לא צווה ולא יצווה מי שאינו בעל דעת בשום פנים. וא"כ לא צווה אדם מצד היותו, כי אם מצד דעתו, ומי שאינו בעל דעת פטור מן הדין על פי הדין. ואתה יודע מדעתך כי הנפש יש לה כוחות שהיא מניעה אותם והיא מושלת …

ואקח מידו הכתבים והוספתי עליהם זה המעט, ואמר לי ר' יעקב סרקוסי שהוא שלח לך ספר בעלי חיים וגם שאר החסרונות כולם אשר בחלק השני של מדרש החכמה אשר איננו בעיר הזאת. והנני שולח לך עתה זה המעט עוד עם הכתב והקונטרס הנכתב תחילה ולא החלפתי בו דבר אבל הנחתיו כאשר היה מפני דרכי שלום. ואם ייטב בעיניך …

… שליחויות, ולא שני מלאכים עושים שליחות אחת. וגם זאת הכוונה כללית שהנה הפרטית כבר יעשה מלאך אחד שתי פעולות קרובות ממין אחד, או משני מינים דומים בדמיון. ואמר בכלל כלומר החיים האנושיים הם בצורת מלאך אחד כללי, ואין החיים ההם למין ממיני בעלי חיים בלתי מדברים. והנה יעשה זה המלאך האחד פעולה אחת כללית לבד. וכשתעיין בפרטיה הן פעולות רבות, ואין הפועל חיי האדם הוא הפועל חיי השור והחמור, אבל הוא פועל אחר למטה ממנו בעצמו, כמו שפעולתו למטה מפעולת חברו. ואם תאמר אם …

… על כל זה לפי מעשיו. ולולי שהמצות המפורסמות מגלות לכל איש שזה הכח והיכולת הוא בידו ותחת רשותו כרצונו, לא היה מן הדין לשפוט אותו בשום משפט בלתי המשפט הטבעי הנמצא לכל בעלי חיים, כמו שהוא עם בני אדם. ואמנם ההבדל אשר הבדיל השם בין האדם ובין שאר בעלי חיים הוא המחייב הדין עליו, והוא השכל האנושי הנאצל מן השכל האלוהי הנדבק בנו בטבע. ועל כן יתחייב ממנו אצילות הדין הישר אשר ממנו קשה וממנו רפה, וממנו בינוני לא קשה ולא רפה בערך אל זולתו, וממנו קשה ורפה ר"ל קשה …

… באש ונטהרה ונפשטה מכל הכוחות אשר תחתיה המונעים מעלתה או פרידת הרוח היא סיבת מיתת הנפש והגוף יחד. ועל כן נאמר בשתי רוחות שאחת עולה ואחת יורדת בקהלת (ג' כא'), בפסוק "מי יודע רוח בני אדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ", זו לטבעה וזו לטבעה. ועל כן מותר לשחוט הבהמה והדומים לה כי נפשה מן הארץ. כמו שנאמר "תוצא הארץ נפש חיה למינה", וזו נפשו של אדם הראשון. כי אחת יש לו תחתונה בהמית, ואחת יש לו עליונה שכלית, ואחת יש לו אנושית …

מבואר הוא שהאדם נקרא בגדרו השלם חי מדבר מת. אך החיות הוא אשר הבדילו ושתפו, כלומר הבדילו מכל הצמחים אשר לא נקראו חיים בשם מוסכם ישר עם בעלי חיים המרגישים המתנועעים מרצונם. אשר כל אדם חי וכל חי מרגיש מתנועע מרצונו תנועה מקומית בשש קצות או בדמות מקומם רב או מעט, כלומר שברצונו ויכולתו הוטבע כל חי לעלות לעלייה בדמות מעלה, ולרדת לחבר בדמות מטה, וללכת לפנים דרך פניו, ולשוב לאחוריו …

… ונקבה לא יתכן להוליד, וע"כ בא טבע כפול אחד לזכר. והנה נודע כי הצבע הוא הנראה בקשת הנולד מהשמש באמצעות העין המימיי. שנאמר, "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ" (בראשית ט' יג'). ועוד כתיב "לזכר ברית עולם בין אלהים ובין נפש כל חיה" (בראשית ט' טז'). והנה אלהי"ם סודו הוא הטב"ע, ועל כן זכר נפש מדברת לבד. ואע"פ שנאמר "ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב' ז'), והנה אמרו חכמינו ז"ל כי מה שאמרה תורה "תוצא הארץ נפש חיה למינה" זו נפשו של אדם …

… המזכה לימין. ועל כן אמר ושמע בקול בשר בדגש השי"ן ובפתח הבי"ת כלומר בקול מבשר. ואמר שהוא שמש והוא עין התנין, והסוד כולו שייחס המראה הזאת כולה לשמש. ועל כן קראו רחמן וגם רצח שממנו מתים בעלי חיים בעולם הזה וגם הוא סבת חייהם גם כן בעולם הזה, שחיי האדם מכלל חייהם. ועל זה גלה ואמר והנהו בעל חיים נפח בנחירים.