בְּנֵי הַנְּבִיאִים

ודע זאת הידיעה המשולשת הכוללת החכמ"ה האלהי"ת, ובה נשלמה דבקות כל הדעת בשם בפעלה, בסוד תענוג החת"ן והכל"ה. ויודע לך באמת כי הדרך המופלאה הזאת היא דרך מקובלת לכל בני הנביאים המחברים מה שחברוהו ברוח הקדש. והם אשר ידעו דרכי הנבואה ולא זולתם. וגם נחלקו עוד האותיות לג' חלקים אלה והם אחדים, עשרות ומאות, בסדד אי"ק בכ"ר גל"ש דמ"ת הנ"ך וס"ם זע"ן חפ"ף טצ"ץ. ומפני היות החכמה העליונה הזאת בתכלית מעלות כל חכמה ודעת, …

… יתנבא, ר"ל אפשר שיעשה שליח ואפשר שאמיתת נבואתו תהיה להשלים עצמו לבד, ולא ישלים זולתו בשליחותו. אך שיתחכם ויוסיף לקח בכל יום וידבר ויחבר ברוח הקדש. זאת דעתנו ודעת אמיתת תורתנו, ואין מכח המקובלים שיכחישו זה, כי המקובלים הם בני הנביאים ותלמידיהם, אשר קבלו מפי המקובלים דור אחרי דור עד משה רע"ה. כי משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים וכו'. והנה הם ראשית החכמה, והם החכמים האמיתיים המקובלים מהנביאים, הם מחברי התלמוד ז"ל, …

… והכוונה בהם לגלות העניין הנסתר ההוא כפי צרכו לעורר השכל למושג עד שישיגהו השגה קיימת בלתי נשכחת ובלתי נעדרת. ומזה נאמר כי עניין ב"ן שרמזנו על סודו, עניין כולל שמות הרבה. והכוונה בכולם הוראת עניין אחד, והוא כי יקראו בני הנביאים בנים ואע"פ שהם תלמידיהם ולא בניהם לבד. כאמרם, בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו (סנהדרין קה:). ואמרו, שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לבניהם ולתלמידיהם פעם אחת בשבוע (קדושין עא.). וקראו כל שם מן השמות, שם בן כך וכך אותיות, לסוד גדול. והוא …