בָּלָק

הורה בזאת הפרשה שכבר נפל פחד השם ופחד משה וישראל על עמי הארץ מבית ומחוץ. כי זהו הכח המופלג שהוא ראשית הנצחון. ובקשת בלק בן צפור עזר מבלעם, היתה חכמה רבה, לולי רחמי השם שהפר עצתו כמו שהפר עצת פרעה ועצת המן ועצת שאר מלכים שבקשו לאבד שמנו מן העולם. והנה הורה שהיה מאמין שיש שם ברכה וקללה תלויות בפה. באמרו "כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר". ואמונתו …

… ואמנם עם היותו יודע סוד הקרבן, לא היה יודע סוד המדות ודרכי המציאות והספירות כי לא השיג כח עליון העליונים בעניינים ונצחונו על מערכת הגלגלים. ועל כן אמר במשלו מה שאמר באמרו "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל: מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהֹוָה". וכבר ידעת מה שהכתוב אומר "ואל זעם בכל יום" (תהלים ז' יב'). ובא בקבלה על אמרו על עצמו "וידע …

… ממה שחשב החל בברכות ובקיומם, ואמר אחרי היותו מגלה לנו תאר נבואתו "מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". עד שהמשיך ואמר "מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְארֲרֶיךָ אָרוּר". הנה ברך את העם וקלל את נחש וברך עצמו וקלל את בלק האומר לו "לקב איבי לקחתיך", "לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים". רמז להכאות אתונו שנאמר בו "זה שלש רגלים". והסוד תלוי על מלת זה ועל כן היה אומר בנה לי בזה. ונבואתו מגלה לנו סוד שלש גלויות וסופן שהוא טוב לנו ונהיה מנצחים …