בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת
8 הפניות ב־1 ספרים
מפתח התוכחות
… וכל התורה מכונת לעצמה. ולזה הספר החמישי שהוא ספר התוכחות ולפיכך נקרא משנה תורה. וכן כתיב "ועץ תוכחות מוסר" ועל כן הוצרך משה רבינו ע"ה לכתוב בו עשרת הדברים וסוד הייחוד בקריאת שמע והמצות עם נתינת התורה ושירת האזינו עם הברכות והקללות ועם קיום עדותם עד סוף הכל וברכת ישראל בסוף. והגדת עניין מותו אשר דעתנו היא שמשה כתב הכל ולא כתב בו יהושע אות אחת. ולפיכך ספרה התורה עניין התוכחות כמי שמספר דבר שקרה לזולתו באמרה אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וכו' וזכרה כל …
"ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום". ראה אנכי זה כמו למלה הראשונה של עשרת הדברים והוא מה שרמזתי לך בה באמרו "אנכי עמד בין יהוה וביניכם". וכן אמרו "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך" …
… המה בעבר הירדן" הנה עב"ר הירד"ן ואברה"ם העבר"י שוים בגימ' "אחרי דרך מבוא השמש" ראשי תיבות אדמ"ה. והסוד תלוי במחזו"ר השמ"ש והיר"ח. "בארץ הכנעני" באתצ"ה, הוא סימן מספר כ"ב אותיות. ע"ל חמשי"ם הש"ם הגדו"ל הוא מקום מבח"ן ברכ"ה וקלל"ה גדפ"י עם אפריק"י טטפ"ת. "הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה" הישב בערבה מרובע ארבעה, מול הגלגל המלא מלא, הישב בערבה בחסרים יחסר מחסר גורע גרוע טבע הבניין טבע האין. מול הגלגל מביט הטבע הוא מביט זמן אצל …
… מום זר ולא יקרב בעל מום ולא איש זר ונאמר על עמון ומואב "לא תדרש שלומם וטבתם כל ימיך לעולם". ונתן הסבה באמרו על דבר אשר לא קדמו וגו'. וסבה שנית "ואשר שכר עליך" וגו' "לקללך ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך". [בלעם] לבעם לב עור עמון מונע, מואב הדם, הם בנים לבנות לוט וללוט מואב ליט עמון קללו לוט ליט וקלל ויהפך מזל טלה שהוא מזל דם והוא מגדל דם עז טלה עז דלי. הנה מזגי גדי דלי לשבתי את הקללה …
… לברך. ואלה יעמדו ו' י' אהל מועד על הקללה. "לברך את העם" עם ברכת האל י' ו' י'. הנה באר היטב בע' לשון ה הי היט היטב, ד"ם כב"ד, ד"ם ודי"ו, אד"ם וחו"ה, הכ"ה והל"ה, דינ"ו לבקר משפט, קו"ל ר"ם שלו"ם לכל ישראל. ואין צריך להאריך בעניין הברכות וכל שכן בקללות. שאי אפשר להוציא דבר מהם מפשוטו מפני שהם היתד שהכל תלוי בו. עם שני עדים שהם ארו"ר המ"ן ברו"ך מרדכ"י. והכלל שהברכה עבודת השם סבתה והפכה מחייב ההפך עד "ואין קנה: אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת …
הברכ"ה והקלל"ה ברכ"ה
… ובינו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו וכל הנמשך עמו. "ואם יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם". ראה שאין כל חיזוקי התורה אלא מפני פחד עבודת ע"ז. "הגדתי לכם היום" וכו'. "העדתי בכם היום" וכו'. "החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו". וכל זה למה "כי הוא חייך וארך ימיך" וכו'. וכבר הביאו רמז לתחיית המתים מאמרו לתת להם, והרמז "אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם" …
ואם הם הפכי"ם סודם קללה בנ"י הפכיי"ם ברכ"ה וזה דומה לסוד ל'נ'ו' ו'ל'ב'נ'י'נ'ו' המנוקדים שזכרנו למעלה אלהי"ם ובנ"י אלהי"ם. ואלה כן בסודם הפכיי"ם ובנ"י הפכיי"ם קללה וברכ"ה לב ומח ובני לב ומח גו"ף העול"ם עד עולם חם קר הפכים נלחמים הגבור נוצח. ל"ח יב"ש הפכים נלחמים והגבור נוצח. הא לך בהם שני מינים נלחמים בחזקה ומצטרפים לבדם כ"ד פעמים וזה סימן: