בְּרָכָה וּקְלָלָה

עוד סוד שני, י"ד עם י"ד בחשבון מרובע הם קצ"ו,  וקצ"ו סודם ברכ"ה וקלל"ה. ואם הם חמש"ה חמש"ה הם. חבר סוד בראשי"ת עם ישרא"ל ותדע איך חבר השם בחצ"י הש"ם ריר"י הא"ש בריר"י הא"ש ותכיר שמשם נבראו האיש והאשה הנקראים זכר ונקבה והם אדם וחוה שכל התולדות בם נחתמו מאז ועד היום. וכן יהיה תמיד כל עת שהעולם הזה קיים. וכך צריך שתחלק כל פסוקי התורה ואותיותיה ותיבותיה על פי השם המפורש הנחלק בשתי הידים כי כן סוד האות הראשונה יוד ויד. גם ידו כחו.

ואחר זה תדע באמת כי נתלו על השם המפורש הברכה והקללה והטוב והרע והחיים והמות ואלו שלש מדות נמצאות מהשם ית' תמיד באות. והן הטוב והברכה והחיים והתורה מלאה מהם והם הייעודים שיעדום הנביאים תמיד להולכים בדרכי השם. והנה שלשת ההעדרים שכנגדם אין להם מציאות כי אם בכנוי שמות בלבד והם הרע והקללה והמות ואינם נמצאים כי אם במחשבה.

והמבין במהות הטוב ורע ידע ויבין מהרה שכל מציאות טוב לא יאמר רע אלא למה שהוא נמצא בקצהו האחרון. כשתשימם שני הפכים ואין בהכרח טוב ורע כי הטוב והרע נאמרים במיני המפורסמות. והאמת והשקר נאמרים במיני המושכלות, והברכה והקללה במפורסמות ג"כ. ובפיות נאמרים כולם. ובלבבות מובנים ובמציאות משוערים בערך זה אל זה. ויש הפכים שיש ביניהם אמצעי והם שימנע הנושא משניהם במראה השחור והלבן שיש בניהם מראים (מראות) אמצעיים בקבלת והאדום והירוק ודומיהם. ויש הפכים שאין ביניהם אמצעי מפני שלא ימצא גוף אחד מיוחס אל נשיאותם מאחד מהם ריקם כמו גוף בעל חיים מבריאות וחולי וכיוצא בזה.

והדברים המיוחסים בשם טובה וברכה הם שימצאו רבים או מעטים כי הטובה בעשר רבויה ברכה גם כן. וכבר יהיו סבה לפי האנושות לתקן החיים הטובים עם העשר ולשמור הבריאות. ואין ספק כי מי שיודע את השם שדבק בו הוא ישלים לו כל חפציו ויתקן לו כל ענייניו ולא יעשה דבר בלתי עצתו ורצונו. ואם נפל בשום רשת מרשתות העולם באיזה דרך שהיה הנה יתקן לו הכל עד שאפילו בקניינו ימצא הצלחה וחיים וברכה טובה מצד שלא חשב בדרך, וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם.

צירופם 'כל"ל איל"ן עשיר"י', כולל עשר ספירות וכן מספרם 'הספירו"ת'. והם 'עמקי שכל הפועל' והם 'מעמיקים תהום'. רמז להם "תהום אל תהום קורא לכל צנוריך" (תהלים מב' ח'). וסמיך ליה, "כל משבריך וגליך עלי עברו". וכן תמורת האותיות מעמקת עד תהום רבה ועולה למעלה ויורדת למטה, פעם מאירה התמורה את העינים ופעם מחשיכה. כי העינים רואות בהמצא האור עמהם ובהיותם פקוחות. ובאור מבדילות בין התמורות שהם מות וחיים וברכה וקללה וטוב ורע אולת וחכמה חן וכעור זרע ושממה עבדות וממשלה. ובתמורה מקום הסכנה שאם העינים עיורות אינם רואות עם האור.

… בכפ"ו" (שמות ד' ד'), בימינ"ו. כל אלה רמזי הבינה הדומה ללבנה. וכן באמת 'חמ"ה ולבנ"ה' הם מורים לאדם 'חכמ"ה ובינ"ה' אם זכה לדעת מהלכם לפי סוד העיבור ואם לא זכה הם לו 'מלאכ"י חבל"ה', והנה חכמה ובינה שוים. ודע כי חותם ג' הדרכים יחד שעולה 'קלל"ה ממית"ה', בם 'כ"ח ברכת"י', מפני היות בהם 'גמו"ל וענ"ש נהפ"ך', ובהם 'הלילו"ת והימי"ם חיי"ם', שבם 'אלהינ"ו מחי"ה המתי"ם', בכח הזמן שעליו תלויה כל אמונה ומי שאינו יודעו ומכירו נשמת מה לו. וסוד זמ"ן, זי"ן מ"ם נו"ן, …

… ותורד כדה העינה". והעד כי הנזם על אפה והצמידים על ידי"ה, והם כד"ה הזמ"ן על אפ"ה מתחיל מן הבק"ר "מפחד בלילות". 'והצמידים' על ידיה, 'מצוה ידים' על ידיה כחות פעולות על כחותיה, וע"כ היא מהפכת כונת יצחק, "ויהפך יי אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יי אלהיך" (דברים כג' ו'). אימתי "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" (בראשית כה' כח'). כי צף בידיו.

ואמנם עתה אורך בדרך זו תלך להבחין בה בין החיים והמות, ובין הטוב ובין הרע, ובין הברכה ובין הקללה, ובין השקר והאמת. ואומר כי התחלת אמיתת הנבואה היא דיבור פנימי נברא בנפש בשבעים לשונות בכ"ב אותיות הקדש, וכולם מצורפים בלב בצירוף האותיות בכח מצד הכח הדברי, ובפעל מצד השכל הפועל האלוהי התוריי הנבואיי. …

… יום ומדת לילה. ושם בן מ"ב חקוק בלב באדם ובלבנה בעולם ובבינה במדות שהן מדת רחמים ומדת הדין. ושם בן י"ב חקוק בכבד באדם ובכוכב בעולם ובדעת במדות שהן מדת הצדק ומדת המשפט. והמדות דנות יום ולילה על מות וחיים, ודנות אור וחשך על ברכה וקללה, ודנות ערב ובקר על טוב ורע. ולפי אלו השלשה עניינים זכר רזיאל שרפי קדש וחשמלי טהר ואראלי זהר. ואמר שהם רצים להבין מאמר, ואומר שהשרף שומע מאמרים שלשה, והחשמל מבין שלשה, והאראל יודע שלשה. ועל זה השלש הנזכר …