בומ"פ

בומ"פ, מפני שהפנימי מהמבטא היה אהח"ע והחיצוני היה בומ"פ סודר הראש עם הסוף. וכבר זה יקרא, זה ראש וסוף, וזה ראש וסוף בצורת אי"ק הנזכרים. כיצד, הנה החיצוני סוף לפנימי מצד המוצא הנפרד מהפה בקול ורוח ודבור, והפנימי סוף לחיצוני מצד קרבתו אל ההגיון הנעלם, וכן זה ראש לזה וזה ראש לזה …

… וגיכ"ק כללו שלשת מערכות המספר, אבל שלשתם אמצעיים לדבור. כי אלה מהחך, ואלה מהלשון המכה במערכת השינים העליונה, ואלה מהלשון המכה ביני ביני במקצת, ובכל במקצת. וגם החך הוא מוציא בהכאת קצת מאמצעות הלשון עליו, אבל אהח"ע וגם בומ"פ לא כללו כי אם שתי מערכות המספר וגם אין להם צורך מהלשון. על כן סוד הדבור ורמזו נכלל תחת של"ג, שעניינו, ש'פה ל'שון ג'רון. ונרמז בעניין של"ג שתחת כסא הכבוד שממנו נבראת הארץ שנאמר "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ" (איוב לז' ו'). ולפיכך מי שיש לו שלג יכול לברוא …