בְּחִינַת הַנָּבִיא

… ושתכיר בעיניו שהן בלתי רואות מה שהוא מתפאר בם שהן רואות אותו. וזה העניין אינו צריך שתהיה מסופק בו בשום צד משני הצדדים מצדך ומצדו. מפני שאם תסתפק באחד יתחייב שתחשוב לעתים שמא אתה מתדמה ואפשר שהוא אומר אמת. ראה איך צריך המכחיש דברי נביא או דברי חולם להיותו חזק באמיתת ידיעת השם במופתים חזקים ואותות אמיצים עד שלא יהיה כח לשום אות ומופת עם בואם שיוכל בו לדחות מפניו כח הראשונים. זהו העניין הקשה שסובל עניין אמרו ית' ובא האות והמופת ואע"פ שנאמר על זה חס ושלום שאין הקב"ה מעמיד חמה …

… הנביא לא תגור ממנו". יש לי צורך גדול מאד להאריך בעניין זה יותר משאר עניני ספר זה. וזה מפני שהוא עניין הנבואה. ואקדים הקדמה ואומר כי כמו שאי אפשר לבחון חכם אלא על פי חכם אחד נביא בקי במין חכמתו וגדול ממנו, כך אי אפשר לבחון נביא השקר אלא על פי נביא אחר גדול ממנו בנבואה. ולפיכך היתה הסכמת המקובלים לבלתי היות נביא השקר נידון אלא בבית דין הגדול והוא בית דין של שבעים ואחד זקנים הנקראים סנהדרין גדולה והיו בהם נביאים. וכבר טעו בזה הנוצרים בהיותם טוענים עלינו שיש"ו שקראוהו …

והנה בסנהדרין סודות נפלאות בענייני הנביאים והרב מורה צדק גלה בו פלאות במשניות שלו שהם פירושי המשנה וכל שכן בראשם, וכן במדע ובמורה, ומהם תבין כל הכוונה. ואמנם ארמוז לך קצת בבחינת נביא השם בדורנו זה בין כל נביא שיקום בין באליהו בין במשיח. וזהו דע שהנביא כבר יקרא משיח בהכרח מפני שמושחים אותו עם השמן העליון הנקרא שמ"ן המשח"ה אשר בו ממש"ש הנבי"א ובו משמש בשמו"ת. ואמנם המשיח באמת צריך שיכללו בו שני עניינים …