בְּרָכָה
52 הפניות ב־14 ספרים
אמרי שפר
ועתה חשוב י"ה פעמים רכ"ה שהוא סוד חשבון י"ה עד שיהיה ארכו שווה עם רחבו ועם עמקו ותדע הכוונה בו והוא כי י"ה פעמים י"ה עולה רכ"ה. ואז ארכו ורחבו בלבד שווים. ויעידו על מציאות הקו והשטח. ועוד השלימם ואמור י"ה פעמים רכ"ה עולים ג' אלפים ושע"ה. והכלל שע"ת מיני מאורות. וסודם חשמ"ל. סימן בשלו"ם. יי יברך את עמו בשלום. וסודו מלבו"ש מלחש.
ואדבר תחילה בשלשת המקורים ובצירוף מזגיהם ואיך יתחייבו כ"ז מיני בני אדם משונים זה מזה מצד התחלפות הכוחות המקוריים בהם. ואצייר דרכיהם כמו שרמזם החכם בן עזרא בפרשת ואלה המשפטים בסוד הברכות המורות על השפעים הנובעים מן המקורים כדמות בריכות מים.
… והוא כי כמו שיסכימו תשעה אנשים לבחור איש אחד להיותו מנהיג התשעה ומנוהו שליח צבור והוא עשירי והוא אחד מן העשרה. כן תשעת השכלים מנו את השכל האחד שהוא העשירי להיותו מנהיג את הכל ותחילת הנהגתו היא בעולמו. ואחר כך כולם עונים אחר ברכותיו אמן וקדיש וברכו וקדושה ומודים כולם לסבה הראשונה ית' וית' שמו, כמו שתשעת האנשים ושליח ציבור עמהם משבחים לשם. וגם ידוע שהמלך אינו מלך עד שימליכוהו העם ויקבלוהו עליהם למלך ויאמרו יחי המלך יחי המלך והמלך והעם עבדי השם ית' וקראתי …
"שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות". ואלה הם מ"ט יום אשר מפסח ועד שבועות ונקראו אלה נבטאים מפני שאנו מצווים עליהם על היותם נבטאים ונזכרים בפינו ולברך עליהם בכל יום ויום ספירת העומר. ובפירוש נאמר, "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום". ואמרו מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. ואל תפלא בשלא ימנה יום החמשים …
… בהשתלשלותם, ואין ראוי לעבוד דבר בעולם דרך עבודה אלוהית זולת העילה הראשונה ההיא שהכל עובדים אותה עליונים ותחתונים יחד. ואמנם מפני שהדבר העליון ההוא הוא עליון העליונים ולא יפלו עליו מלות דבריות ולא מחשביות רצה יתברך לתת לנו שמו המיוחד לו לברך בו העם והעולם ולמדנו בתורתו איכות ברכתו. ונתן המורא ביד העליונים החזקים ליראה מהם שמו יתברך.
מפתח החכמות
… הזריעה ורב העשר וענין הבארות ושמותיהן. ומראה הנבואה פעם שנית לבשרו בברכות ובנה מזבח ויקרא בשם יי'. ושבועת הברית בינו ובין אבימלך וחביריו ושם הבאר שבעה ובואו באר שבע. והיות נשי עשו מרת רוח ליצחק ולרבקה וענין המטעמים בשביל הברכה. ואיך עקב יעקב את עשו אחיו בעצת אמו עד שנטל ולקח ברכתו כמו שלקח בכורתו. ועל שם וידו אוחזת בעקב עשו ועל שם ויעקבני קרא שמו יעקב. והיות עשו אחיו מתנחם להרגו וברחו על ככה מפני עשו אחיו.
… הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם וטמנו אלהי הנכר. ועוד בנה מזבח בבית אל וקראו אל בית אל והוא שם המקום ההוא כי שם נגלה אליו האלהים בברחו מפני אחיו ושם מתה דבורה מינקת רבקה באלון בכות. ועוד נראה אלהים אל יעקב בבואו מפדן ארם ויברך אותו וקיים לו שנוי שמו באמרו לו, לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל וברכו בשם אל שדי ויאמר לו פרה ורבה שזה השם הוא הממונה על פריה ורביה כמו שאמרנו למעלה בענין אברהם. וקיים יעקב קריאת …
כוללת ענין ההשבעה שהשביע יעקב את יוסף לקברו במערת המכפלה עם קבורת אבותיו והודה לו וקיים דבריו. ענין ברכת אפרים ומנשה ברוח הקדש וענין הקיבוץ שקיבץ לבניו להגיד להם בשעת מותו את אשר יקראם באחרית הימים. והחל מן ראובן ואמר דברים רבים לכל אחד כדמות חידות ומשלים וברכם ושנה סדר תולדותם בדבריו כי שם שמעון ולוי ויהודה אחר ראובן כסדר והוא …
… שייטב זה בעיני השומעים. כגון אמרנו על אברהם על דרך משל שהוא אני או שאני הוא, וענין יציאתו מארצו שהיא מקום האש אור כשדים ללכת ארצה כנען שהיא גם כן ארץ חם. וחם הוא אבי כנען ונאמר ארור כנען דין הוא לירש ארצו כי כנען מקולל ואברהם מבורך. והנה תשוב הארץ שנפלה בחלק המקולל ויירשנה המבורך והיא ארץ זבת חלב ודבש בין לזה ובין לזה. שכבר נאמר "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם". כמו שנאמר על ענין אדם "ארורה האדמה בעבורך". ואם כן הנה הארץ …
… בנו והם בני הפלגשים. גם ישמעאל הוא בן אברהם שמת בתשובה שנאמר "ויגוע וימת ויאסף אל עמיו" וכו'. וכך נאמר באברהם "ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו". ונאמר "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו". והנה הברכה ליצחק שנאמר "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו". ואמנם ברכת ישמעאל היא פריה ורביה לא כריתת ברית כמו שנאמר על יצחק "ואת בריתי אקים את יצחק".
… יצחק שהיה מראה לו אולי ישוב בתשובה. ולא אמר ששונא את יעקב שזה קל וחומר אם לעשו היה אוהב כל שכן ליעקב. ואם תאמר לפי הפשט למה רצה לברכו אם כן הוא כדבריך, אומר לך מפני שאם היה מקבל ברכתו היה חוזר בתשובה. ויש אומרים שהיה חושב עליו שהברכה ראויה לו ועל כן נאמר לפני הענין "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת", כי לא ראה כראוי. מפני שקדם לזה ענין "ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה" ונסתלקה רוחו ממנו וכמעט היה טועה בברכה. והנה טעה בראות ובמשוש באמרו בראות, …
מפתח השמות
… מבוקשת לצאת לפעל. ועל כן נאמר "בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב" (ישעיה ח' ד') מלמד שאין בחירה אלא כנגד מאיסה כמו שנאמר "ובחרת בחיים" שראוי למאוס במות. והדברים הנקראים בחירות בכלל הם אחד משלשה מינים והם, החיים והטוב והברכה. וכנגדם שלשה והם הפכם שהם, המות והרע והקללה. והם שנאמר עליהם "ראה נתתי לפניך" וכו' ושם נאמר "הברכה והקללה נתתי לפניך". וכדרך יועץ בעצה הנכונה אמר משה ע"ה "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". כי זו היא התכלית …
… וקריאה. וביום השלישי אמירה וקריאה וראייה ועוד בו אמירה וראייה. וביום הרביעי אמירה ועשייה ונתינה וראייה. וביום החמישי אמירה בריאה וראיה וברכה. וביום הששי אמירה ועשייה וראייה ועוד בו אמירה ואמירה וראייה. וביום השביעי כלוי ושביתה וברכה וקדוש. והנה נזכר שם אלהים בכלם לבדו ל"ה פעמים ואחר כן עד קין נזכר משותף בשני השמות יחד כ' פעמים, והנה הכ"ל הל"ך אל מקום אחד. ומקין עד זה ספר תולדות אדם נזכר לבדו י' פעמים, ובא אלהים בין המשותפים בדברי נחש והאשה …
… הדרך הראשון, עמוד בשלך אל תזוז. ואמנם דע כי יצר הרע מפתה אותך ולבך הסכל משיאך לבלתי הדבק בשם, ואם יצרך הטוב גובר לך בדרך אשר הודעתיך תרדוף אחר הטוב תמיד. וכשיזדמן שיבשרך בשורות הפכיות, דחה דעתו מעליך והפוך הקללה לברכה והמות לחיים והרע לטוב והכר מהות כל דבר ודבר מהם על בוריו עד היותך שלם משיג בפעל שלם, ואז תצא מכל הספקות בעזרת יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע הנקרא תהו, יחד בשתוף חשך עם רע אשר כחו כח יצר רע והוא כח רשע, ובשתוף אור עם …
… מרגליות. וסוד השלך הוא פרעה ורמזו "השלך לפני פרעה יהי לתנין" סדורו, תרגום של יום שני יום תִּנְיָן שבו נבראו המלאכים אך ביום הששי נבראו השדים. וכשתמנה תנין תמצא שסודו התהפ"ך בבריאתו בעת שנתקלל במלת ארור, אשר שם לו השם בו ברכה בתחלה כשנברא בסימן אות ביום חמישי. שנאמר "ויברא אלהים את התנינים הגדולים" והוא שרץ. המים שהם ראשית לנפש חיה מימית, והארץ ראשית לנפש חיה ארצית, והלחם ארציי והיין מימיי. וכן נאמר באדם ויברא אלהים את האדם בצלמו ונזכרה בריאה בשניהם וברכה …
… הארץ גם זרעך ימנה". היא ארץ פרעה ארץ מצרים ארץ בעלת שני מצרים ארך ורחב, שנאמר לארכה ולרחבה. ועוד "הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך". שיהיו כולם סופרים כ"ז אותיות בכ"ה, והן ב' אותיות של ברכה בסוד כ"ה תברכו כ"ה ברכות. וכשתחבר אליהם כ"ה ן' על צורת הכפל יעלו ק' ברכות או אמור קוף ברכות גם מאה ברכות. גם זה רמז ועיני לאה שהם ב' רכו"ת כלומר ברכות מים אשר ילדה ששה בנים ליעקב.
… ועוד ההפך א"י מבחוץ א"ט מבפנים והשתוף א"יט"א ט"אי"א י"א ט"א וכן שאר צירופים. וסוד שא"ר משותף עם חמ"ץ הוא עץ הדעת בשתוף ראש עם מוח, שהוא מגלה שתוף חמ"ר אש מים כלומר מטר שמים ורמזו "למטר השמים תשתה מים". ועל כן נאמר בברכה "ונתתי מטר ארצכם בעתו", ובהפכה "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה" הוא סוד היוב"ל, פירוש המקום שבא ממנו השפע ששמו בשם השמים והוא המקור. יעצרהו ולא ישפיע מה שבכחו להשפיע ואז הוא סבת האבדון כאמרו "ואבדתם מהרה". …
… מונע לא מצד ההרגל בתנועת האותיות בשלשת מיניהם שהם נכתבים ונבטאים ונחשבים שהם אנושיים. ובהתעצמם בהרגל התנועות לפי הקבלה ישובו כולם מושכלים אלהיים ויובדל בהם בין האמת והשקר ובין החיים והמות ובין הטוב והרע ובין הברכה והקללה, בשכל האנושי תחלה ובאלוהי בבחינת הצירוף.
מפתח הספירות
… משה ידבר והאלהים יעננו בקו"ל. ואותיות ואותיות כ"ח והוא פסוק א' ותיבותיו ח' וסימנם והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים ב"ו. ודע כי הברכה והקללה הם חותמות של שם המפורש שבהם העולם נדון ומהם הטוב והרע מתפשטים. והברכה היא שפע הטובה ויתרון כחה, והקללה היא חסרון הטובה וגרעון כחה. והשם צוה לחלק את שתיהן על שני הרים כאמרו " ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל". וזה הם חרבן וזה הם בניין כי הכחות מתהפכות והרוחות נערכות וכסדר הן הולכות …
… עליו להבין צורת התהפכות העניינים, וההוייה וההפסד עדים בסודם על התהפכות הצורות בעלות החמרים, וקל עליו לדעת ענין כל נו"ן מתהפך ויושב ורואה ומביט לאחור. כי כל נו"ן סודו ק"ו ומספרו חמשי"ם וסודו הש"ם הגדול, הכל בנסתרו ברכ"ה וקלל"ה ושתיהן תמיד מתהפכות חמשים חמשים רמז לאמרו "בן חמשים ישוב מצבא העבודה". ורמז לזמן הגאולה ורמז היובל והשמטה כאמרו "וקדשתם את שנת החמשים שנה", ורמז לחמשים שערי בינה ותרגומו של דג, נונא. וידוע כי חוט השדרה שמו נון והוא ארוך …
… "זה שמי לעלם" "ערב וידעתם" "וזה זכרי לדר דר" "בקר וראיתם" עד שלשת חלקי הגלגל או ארבעת חלקיו. יו"ם ער"ב בק"ר עד ישן שרפי"ם "בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע". הנה רמז כח הערב בשר לאכל ורמז כח הבקר לחם לשבע ואכלת ושבעת וא"כ וברכת. וסוף העניין בשניהם נאמר אחריהם "וידעתם כי אני יהוה", באמרו "בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם" וכו'. ודע שעל סוד הבשר נאמר שם "ותעל השלו" וכן "ותעל שכבת הטל" בסוד שכב"ת זר"ע "והמן כזרע גד הוא …
… וישראל על עמי הארץ מבית ומחוץ. כי זהו הכח המופלג שהוא ראשית הנצחון. ובקשת בלק בן צפור עזר מבלעם, היתה חכמה רבה, לולי רחמי השם שהפר עצתו כמו שהפר עצת פרעה ועצת המן ועצת שאר מלכים שבקשו לאבד שמנו מן העולם. והנה הורה שהיה מאמין שיש שם ברכה וקללה תלויות בפה. באמרו "כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר". ואמונתו זו היתה ידועה לו. וחבור זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם בלכתם אל בלעם בן בעור הקוסם, אשר הרגוהו בני ישראל בחרב, לא הועיל להם. כמו שנאמר "מֵפֵר …
ואשוב אל עניין המשל, והוא אומרו "מה אקוב לא קבה אל" וכו', מורה על שהעלים השם ממנו את הרגע שהיה ידוע אצלו מזמן רב, והפך בו הקללה לברכה כדמות מי שרואה הקוביא מתגלגל על הלוח ששוחקין בו וינוח רגע קטן על גורל הפסד, ועוד יתנועע ויתהפך עד שינוח לגמרי על גורל מורה ריוח. כך ראה זה בעל הקסמים גורל ישראל עם גורל האומות וכשראה הדבר כן מפני שכח …
… ולישראל מה פעל אל". וכן אמרו בסוף כל המזבחות "וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים". הורה בזה כי קרבנותיו היו נחשים וקסמים וכשראה הדבר להפך ממה שחשב החל בברכות ובקיומם, ואמר אחרי היותו מגלה לנו תאר נבואתו "מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". עד שהמשיך ואמר "מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְארֲרֶיךָ אָרוּר". הנה ברך את העם וקלל את נחש וברך עצמו וקלל את בלק האומר …
חיי הנפש
… וקשורה ואחוזה בגלגל אחיו עשו, הוא בעל המעשה. עקב מלשון מעוקב והוא סוף העליונים "איש שעיר" משתער, וסופו למות. "ולמה זה לי בכורה" ובסבת זה שסופו למות. ואע"פ שהוא בכור "הנה אנכי הולך למות" ואין בכרה ולא ברכה. הבכרה מכרה בשבועה לאחיו, והברכה רמהו ולקחה לו, "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח את ברכתי". מה שהוא איש חלק ולקח בכרה וברכה, ויש לו חלק "כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו". ואע"פ "שידו אוחזת בעקב עשו", "הידים ידי עשו" אך "הקול …
שומר מצוה
… להודיע שהחכמה גוזרת שלפי מה שאדם משגיח בשם השם גם כן משגיח באדם. וכך אמר הרב במורה, שלפי שכל כל בעלי שכל תהיה ההשגחה ממנו, וזה גם כן לפי דעת מאמיני השם ומאמיני ההשגחה. והנה הברכה והשמירה שני ראשי ההשגה, כי הברכה היא ריבוי השפע הטוב, והשמירה היא העיון בשלא תעדר הברכה הנשפעת ולא תסתם עין המעיין המשפיע. וארבע צורות הברכה הנשארות, נזכיר השתים מהן שהם אור הפנים והחן בשער השני, והשתים שהם נשיאות הפנים ושימת השלום נזכירם בשער השלישי בע"ה. …
… המשתפים אותנו עם השם. והמבדילים הם הכוחות שהם כולם בעלי חומר עליון ותחתון, והמשתפים הם הרוחות שאינם בעלי חומר כלל. ומפני היות השם בלתי בעל חומר כלל ואנחנו בעלי חומר שפל והוא ית' משפיע עלינו מאורו ומטובו ומברכנו בברכתו, ציוונו לברכו בשמו כדי שנתברך בו. והברכה מפני שבאה לנו על ידי אמצעיים וקצתם גופים וקצתם כוחות בגופים וקצתם רוחות בלי גופים, ציוונו שיברכונו הכהנים כוללים הכל. ותבין מעניין זה שאמרנו מה שזכרוהו רז"ל באמרם כל כהן שאינו מברך אינו מתברך …
… כפלים הנכפלות השנים כפולים נכפלת שנים כפלים נכפלים כל פנים כפלים פנים, כל כה כה, כה פנים, כה פנים, נהפכים נהפכים כל הפכים הנכפלות לנהפכות כה הנהפכות נכפלת בה נהפכת על דרך סוד להט החרב המתהפכת ועל דרך "ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך" (דברים כג' ו'). והתהפכות המדות דבר מאשר דרך לגאולתינו ועמידתם בהפכם הראשון היא סבת הקללה והעדות המבארת זה הסוד. הוא נגלה ממה שנאמר בעניין ברכת כהנים כשמחזירים הכהנים את פניהם לציבור …
… ואם תחשוב ו"ו אלף במספר תשר"ק ותשיבם אל אחד ישוב הכל ה"א. וכשתרבעהו יהיה יהו"ה ויהיה הראש שווה עם הסוף. והנה מספר התוך יחד שמרי עץ החיים כי עץ החיים הוא הכרוב וסודו בשר ודם מתהפך הטבע וכלם ישמרו ברכה. ודע שהברכה היא שפע בא מהשם והיא המדה הראשונה, ולפיכך אמרו שהעולם נברא בב"י והוא סוד בראשית בית ראש ב' ראשית בשארית ברא אלהים אהו"ה בראש בראתי י"ה מלא אהו"ה בראשית ברא י"ה מלא את השמים ואת הארץ. וסוד ברא אלהי"ם ירח מלא כי סוד הנפש הוא תהו ובהו והוא …
… הכוחות יחד ברגע הברכה, ולהשרות כוחם הכללי המנהיג המציאות על פני ישראל, עד שיאירו לבותיהם ויקבלו חן כללי מהשם ויתפשט החן ההוא האלוהי הכללי על כל אחד ואחד מישראל ויקבל הברכה מהשם ית' על שלש צורות שהן שש. והן הברכה ושמירת השם עמה והמאור מהפנים והחן מהשם עמו ונשיאת הפנים ושימת השלום מהשם לנו שהיא תכלית הכל.
… מלת אנכי שמנוה בשם מורה על נקבות מפני שהשכינה אמרם בשם השם, "אנכי יהוה אלהיך" עם היות זה סוד גדול. כי השכינה היא הכבוד שהשכין השם בתוך ישראל עמו, ועליה נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה' ח'). והיא סבת הנבואה וסבת ההשגחה וסבת הברכה. והיא שפטה את ישראל תמיד ושמה דבורה. והמשכיל המקובל יבינה מסוד ברק בן אבינעם, כי על כן נאמר "ותשר דבורה וברק בן אבינעם" וכו' (שופטים ה' א'). ואע"פ שמצנו מלת אנכי, גם אני, משותפות פעם לזכר ופעם לנקבה, …
… על הראש, ובהסתלקות שכינה מסתלקת משם. ועל כן שני שיני"ם בשני צדי המרכבה קבועים בה ימין ושמאל וצורת דלת בעור וצורת יוד חקוקה על מעשה בראשית המורה על עשר ספירות. וממה שנאמר בם הלכה למשה מסיני תבין המדות. כי סוד הלכה כולל קללה וברכה, שהרי ה"ל הוא סוף קללה בחלוף קל ל'ה', ואמנם כ"ה הוא סוף ברכה בחלוף בר כ'ה' והוא סוד הכל"ה הנזכרת בשיר השירים. והוא סוד "ששים המה מלכות" (שה"ש ו' ח'), "הנ"ה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה" וכו' (שם ג' …
ספר האות
… והתהפכה לאיש אחר ואפקחה עיני ואביט וארא והנה מעין עין לשונות נובע מבין אות מצחו: אות מצחו סם המות קראו האיש ואני קראתיו סם החיים כי הפכתיו ממת לחי: וירא האיש ההפכה אשר הפכתי לכבוד אלהי ישראל וישמח בי מאד ויברכני ברכת עולם ויפתח פיו עלי ויאמר קול רם: אשרי צמח צדיק ואשרי הוריו ומוריו ואשרי העם הבא אתו ואשרי האנ-שים הסרים אל משמעתו וברוך יהוה אלהים אלהי ישראל אלהיו אשר ברכו: ברכת עולם ברכתו כי ממנה הכל נהיה וחן וחסד סביבה וצדקה ומשפט תוכה …
סתרי תורה
… הפרש אם כן בהיות כל אותם השבחות נמצאות בתורה או בנביאים או בכתובים או בתלמוד או בשירי המשוררים המתרחקים מדרכי התארים בכל יכולתם, כי הכל נמשכים אחר כוונה אחת מקובלת ומושכלת אצלנו. ולולי היות העניין כן לא היינו מוצאים בתפלות תחלה ברכות הנקראות אצלנו מאה ברכות שהאומרם בכל יום הוא מתברך בכל יום, וכל האומרים מודים שסודו מ"ם יו"ד ושבים ע"ד יהו"ה כאילו אמרום כולם. וכן תמצא בכל זה העניין הנקרא אצלנו תפלות שהן משותפות מכל מיני חבור. ואמרו חכמינו שהמתפלל י"ח ברכות, …
נר אלהים
… הרי א"ף יד"י. והרמז "א"ף יד"י יסדה ארץ" (ישעיה מח' ג'). וסוד יסדה ארץ, דיי"ן האר"ץ. והנה סוד יו"ד ויד שווה, ודע זה כי על כן בא עד עשרה ודי בעשרה צדיקים כ"ה ברבים זה לעוברי רצונו קל וחומר לעושי רצונו. כי כשהברכה באה לנו על ידי כהן ועל פיו שהיא בצורה ידועה, כמו שנרמוז, הפכה באה לאומות בסוד "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו" (ישעיה מג' יא'). והנרמז במלת כ"ה ברכה משולשת בשם משולש. כי נ' הוא כ"ה כ"ה, חבר אליהם כ"ה יעלה כה"ן. והנה רמז כהן אמור …
תחילה מקום ואחר כך זכר ואחר כך שם ואחר כך ביאה ואחר כך ברכה. הרי חמשה עניינים אשר בהם פלאות חכמה וזה רמזם המקום בכללו. ועל זה אמר "כל" ולא אמרו בלא מלת כל, וכבר בא סוד הברכה במלת בכל ברך את אברהם, ואמר אזכיר ולא אמר תזכיר כי אין זה הכח ביד האדם ואינו ברשותו בהזכיר …
… כף בכף, וזהו נשיאות כפים. "וישמרך" עניין שמירת הדבר אשר ברכתו הוא תשלום לו כי היא ברכה בלתי נפסקת. ולא נאמר וישמר ברכתך אלא וישמרך. ואם אין נגדיים למציאות הדבר מה צורך לשמרו, אבל השמירה מורה על הנגד. ומפני שהברכה שפע אלהי והיא על הגופים להבריאם ולהאריך חייהם ועל הממון להשפיעו ולהרבותו ולשמרו ועל הבנים להרבותם ועל הנפשות להסכימם, לפיכך נאמר יברכך סתם שהוא כולל עניין ברכה וכן שמירה וגם המאור. מפני שהוא לפנים כמו שנאמר "באור פני מלך חיים" (משלי טז' טו'). והוא …
… והוא ישים, כעניין "את יהוה האמרת" "ויהוה האמירך" (דברים כו' יז'). שזו מדתו ית', היה עמי ואהיה עמך. והכהנים אומרים אם תקבלו עליכם שימת השם, השם יברך אתכם. ועל כן אמר "ואני אברכם" ולא אמר שהם יברכום לבד שאין הברכה ביד הכהנים אבל ביד השם. אך על דרך הסוד "ואני אברכם" עונה לכהנים ולישראל יחד. ואמנם באמרו "כה תברכו", שמורה כי הכהנים הם גם כן המברכים, זה דומה לאמרנו על תורת השם תורת משה, מפני שניתנה לנו על ידו מהשם והוא היה האמצעי בינינו …
… יברכך השם וישמרך. ומכלל הן אתה שומע לאו, כלומר שאם לא תשים איך יברכך, שאין הברכה באה אלא על ידי שימת השם. ואם תאמר הנה אנו רואים אותה בעם רב בלתי השימה ההיא, תדע לך שאותה היא טבעית כללית או מקרית פרטית, אבל זאת אלוהית פרטית והיא הברכה המעולה שבכל הברכות הנשפעות בעולם. על כן נאמרת באמצעות השם המשולש האלוהי ונאמרת לרבים בלשון יחיד ונאמרת בשש צורות. ברכה, שמירה, אורה, חן, נשיאה, שלום, והשם באמצע כנגד שש קצוות והיכל הקדש המכוון באמצע.
… עושה מעשיו ועמהם הרי שש. וכן שש בשמאל הרי י"ב כנגד י"ב גבולי אלכסון שבעולם וכנגד י"ב חדשים שבשנה וכנגד י"ב מנהיגים שבנפש. וכל זה לגלגל המדות ולהמשיך זו אחר זו, מדת הדין אחר מדת הרחמים לי"ב שבטי ישראל. וידוע שהתורה ניתנה על הר, והברכה על הר, והקללה על הר, והמבשרת תעלה על הר, שנאמר "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון" וכו' (ישעיה מ' ט'). על כן רמז הר, הוא הראש, כי אין בכל הגוף דבר גבוה ונכבד כמו הראש. וסודו ה"ר א"ש והוא בדמיון ההרים לארץ, כי הראשים הם השרשים. …
… ובעל הפעולה מולך ביום ההוא. ואם הראש מלך הזנב נמשך אחריו בעל כרחו, ואם הזנב מלך הראש נמשך אחריו על כרחו. ופעולת הראש מדת רחמים לטובה ואין בטובה למעלה מענג, ופעולת הזנב מדת הדין לרעה ואין ברעה למטה מנגע. ועל כן בברכות "ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה" (דברים כח' יג'). ובקללות "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה..הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב" (שם מג'). וכאשר היה לתלי שני חלקים בעולם ובהם יקרא בעל ראש ובעל זנב, …
ספר החשק
ובשנת ה' אלפים ומ' שנה ליצירה השלים פ"ר מחזורים, כי מחזורו י"ח שנים, וסודם השם המיוחד שעל פיו מתגלגל ומניע י"ב מזלות. וכל הכוכבים בהרהור והכל במחשבה, כי בספירה הולך בשנויים בכל חשבון ומאותו המחשבה בנו, והוא הברכה והקללה באים. ועל כן היה י' ברכה וי' קללה. והנה גלגולו במחזורים י"ח חדשים חמה בכל מזל ומזל. ויש למזל ל' מעלות והוא הולך בכל ג' חדשים ה' מזלות, עד שיושלמו לו י"ח בכל מזל ומזל. ומכאן חייבו להיות בכל מזל ה' גבולות וג' פנים, והגבולות הם לדרכי החמשה …
ודע כי סוד הברכ"ה והקלל"ה יודיעך סוד מרכב"ה כפול"ה, והסוד כפול ד' להפך רגע הרחמים בהפך. והנה תתחיל מן אחד ותלך עד שמנה, פרוש אחד שמנה בגי' ח"ת, והנה הם ט' זכר וט' נקבה, כלומר אחד זכר ואחד נקבה, והם דרך זא"ת שהיא דרך אהב"ת חש"ק וכללם ח"ת, אשר ב"ה פני"ם ואחו"ר, גם ב"ה רו"ח אופני"ם. ע"כ אמרתי לך שתמצא הברכ"ה והקלל"ה ברו"ח האופני"ם שהם רו"ח הגופני"ם ואם הם חבר"ו האופני"ם בהם נגל"ה האחרוני"ם. וההפוך שוב הנח"ש אד"ם או האד"ם נח"ש, כלומר שוב האד"ן שלי"ח או השלי"ח אד"ן, כי זהו הפוך הכונה.
והנה 'דם חלזון' שהוא מן 'מי"ם הים', 'למ"ד חזון' והוא 'חמדן גדול' מי"ה, וממנו נולדו 'הנולדים' 'הכלליים'. וסוד תכל"ת כ"ו כ"ת כ"ו ק"ל ל"ת פ"ו, "ברכת יהוה היא תעשיר" (משלי י' כב'), "קללת אלהים תלוי" (דברים כא' כג'). והנו 'שמוש בשמוש' 'משוש במשוש', בסוד זכר ונקבה, 'ציור שם בציור שם'. כי סוד שם הוא 'אמ"ש אש"מ' והוא 'מעשה מרכבה'. והענין שם האיש בשם האש, וזו היא הרכבת מה שנאמר במה …
… הפה. כמו שנאמר, "כי אזן מלין תבחן וחיך יטעם אוכל" (איוב לד' ג'). כלומר כמו שדרך החיך לבחון טעם הדבר אם הוא מר או מתוק או חמיץ או עפיץ או מלוח או תפל, כן דרך האוזן לבחון טעם הדבר אם הוא דבור טוב או רע, או אם בו ברכה או קללה, או מות או חיים.
… אצל האדם בכח קרוב או רחוק שישמענה ועתה לא שמע שמעה, הנה זה השמועה הוא אשר הוציאה לפעל השמחה. והוא אשר עת שימעול בדבריו ובכה, יקרא בהפך המדה הטובה להפעל, שחשבה בה לקבל הציור המוליד האנחה שהיא הפך השמחה. וכן בלא ספק כשאדם מברך את חברו לשמוח ומוליד חשק בלב, המוכן בכוחו לקבל הפועל בעת ההיא, והחשק בדבר הוא המניע הראשון. ולכל חושק חשוק וידוע לא יצוייר עניין הברכה ומהותה בשומעו הדבור והברכה בהסכמה, לא יתכן שיתפעל לעולם, לא לפעל שמחה בברכו אותו, ולא לפועל דאגה …
ספר המליץ
והזהירו כראוי להיות זריז וחזק ואמיץ כנגד כל לוחמיו, והבטיחו שיצליח בעשותו כך. חזר וברכו בשם על מנת שישמע, ואמר לו בשמעך בקול ה' יהיה עמך. וקשר העניין וחזקו ומכלל ברכתו שינתנו כל אויביו בידו ושיעשה בם משפט. והשרש הורה שמציאותו היה עם האדם לנקום נקמת השם ממשכחי שמו. וזכר עמו שלשה תארים שהם הצריכים יותר מכל …
והנה ברכו בתוספת ימים לו ובחסרון ימי אויביו, וזה מפני שכל מה שהשכל נשאר עם האדם בעולם הזה יותר זמן ארוך מוסיף האדם חכמה, ואם ייפרד אי אפשר להוסיף מעלה על מעלתו כי מה שראוי שהרויח, ומוליכו עמו בו מתלבש ומתפאר בעולמו והוא גמולו בין רב למעט, אלא שאין …
ספר העדות
… שב אליו. כעניין "הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר" (קהלת ג' כ'). ונסתרו הכל היה מן השכל והכל שב אל השכל. וכן "וישב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה" (קהלת יב' ז'). ומגיד היותו מנצח הכל ואיך באה ממנו הברכה או הפכה באות, אינו מלשון ביאה אלה מלשון אות. והשם הביא הבא והרמז עליו אני אהב"י אה"ב והסוד היודעו יה בא בו הוד בא בו בִיַא בִיַא. והנה ביבו בד טובו בא דָּה טוב טֶטוֹב חוזה חזהו בֵרוּטַה דחדוד הוד ההא הא ההוד …
ספר החיים
… המספיק וסודו בא"ל ב"ם יס"ש. וסוד בק"ם בי"ת קו"ף מ"ם ערבו"ת זה בלעם, "מחזה שד"י יחזה" (במדבר כד' ד'). והוא הקבל"ה. ארבעים שנה עשה ישראל בעננה. אור וחשך יום ולילה שנים ארבעה ענש האיברים רזיאל בן שמאואל מכיר הברכה והקללה, מכיר הממזר בן הנדה, מכיר ישו מחמד, שיעור הלבנה בגבול השמש ועליהם תיבנה ותרבע במשולש ותבין ממנו פלאות והדבש שהטעימו הוא חכמת השמות. והנה פתח ואמר שמעו נא אנשי פונון, והורה סוד כל עניין הצירוף בכלל בשני …
ספר הישר
וצריך שתדע כי רזיאל נקרא ברכיהו בן שלויאל בזה הספר בשמו הראשון והוא מפני שנודע שקבל ברכה מהשם ושלום ושלוה בעניין ראש ברכת כהנים וסופה. וכל ברכה שפע והיא הפך הקללה וכל שלום טוב והוא הפך רע. והנה טוב זכר, ברכה היתה נקבה ושבה זכר. חיים טוב וברכה יחד וברכה עץ החיים וטוב החי חיה ואין חיים וברכה וטוב, כי אם ברכת ה' וחכמתו והשגחתו. ואם האדם מתברך באלהי אמן, אשרהו ואשרי חלקו בזה ובבא. ודע שזה הספר קראו רזיאל ספר הישר שסודו שם שירה ישרה תפלה על שם מעשה שקראו שם התנין וסודו מציר שני הפכים בשם מדת הדין בשם הנפש החכמה וכולל,
ואחרי כן ראה רזיאל מראה שבה השיג סוד השם וסוד הנבואה ומהות אמתתה. ואמר שבזמן ה' לבואו לדיבון אשר היא שנת ו' לצאתו מספרד ב"י שהוא החדש הנקרא טבת בה' ימים בו הרי גלה סוד השם. גם פתרוס ספרות שמות והמשיך זה והזכיר הברכה. ואז החל בשם, אמר רזיאל ויי' אלהי שלח מלאכו לפני והראני דרכי שמו ואראה מתוכו מראות אלהים עשרה, והמראה העשירי כמראה הראשון וקול שדי מבין שניהם יוצא ואירא מאד בשמעי הקול. ועשרה דברים הבינותי מקול אחד ושבע …