בְּהֵמָה

… הטובה זה לזה. ואם אין שם מורה צדק, נמצא שאין שם צדיק. כמו שאם אין שם מורה חסד אין שם חסיד. ואם אין שם מורה נבואה אין שם נביא. ואם אין שם שפע אלוהי נסתלקה שכינה מביניהם לגמרי ואין חלק [אלוה] לאחד מהם. שהרי הם כלם בהמות ואע"פ שתאריהם ודמות פניהם פני אדם נבדל מינם ממין החמורים כהבדל מין הקופים ממין הדובים שאלה חיות רעות ואלה חיות רעות יותר מהם. ואם כן הכרח הוא שהרוצה להצדיק עצמו יבקש לו מורה ומלמד דרך צדק ואז יתכן שיצדק, זו טענת הטוען והיא באמת טענת אמת. …

… שהם בעלי חיים והם בהמה ורמש ועוף נבראו בעדו על כן לקו עמו ואמר על כלם יחד "כי נחמתי כי עשיתים" ושתפו במחוי בעלי חיים עמם להורות שאם אדם אינו שומר הכונה שבעדה נברא הוא שוה לבהמה והוא נאבד כמוה וכן כתיב "אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו" (תהלים מט' כא') ולפיכך נח שהיה צדיק תמים נאמר עליו לבדו "ונח מצא חן בעיני יהוה". "כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה" (איוב לד' כא').

… ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה" מורה על סוד הספירות. ולא חיסר מן האדם כי אם הבתולות לבד מפני שהבתולה נמשכת אחר בעלה מאד יותר משאר נשים ולכן אין לנו פחד ממנה להמשיך את בעלה לע"ז כל שכן אחר התגדלה בחיק בעלה. והבהמה כללה שני מינים, שנים מהם טהורים וראויים לקרבן ואחד בלתי טהור והוא החמור. אבל הצא"ן והבק"ר מהם הוצ"א הקרב"ן מפני קצ"ר הנבוא"ה ומהם הוב"א הקצר"ן מפני האב"ק הרצו"ן. כעניין "ויאבק איש עמו עד עלות השחר". ולפי שני מינים הכחות האלו המכפרים על האב"ק הנוצ"ר …

… הישרים ונביאיו, כמו שהעירו הכתובים עליהם. ככתוב "סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם" (תהלים כה' יד'). וכתוב "כי לא יעשה אדני אלהים דבר" וגו' (עמוס ג' ז'). הא לך מבואר שהכוונה האלהית בנתינת תורתו האמיתית לנו היא לגלות סודו לחסידיו ולא לגלותם לבהמות ולשדים ולמזיקים ולקופים ולקפיפים ולעטלפים, אשר לא באו בסוד יי' ולא ראו אור גנוז. שאילו היה כן כל חי משכיל בטבע (חסר שורה) ואין הדבר כן, אבל הוא קרוב להיותו הפך והוא העולם הזה דומה למצרף הכסף ולכור הזהב, לכשיזוקק בו אדם …

… כן מזה הכלל, ושם זכר טעמה. ועל כן דבריו עם מה שהשלים בזה העניין. והנה דבריו אלה מבוארים ועוזרים למה שאמרתיו, והוא שהסבה בהיות האדם מפסיד חיי העולם הבא היא בהיותו מורד בשם. והנה נפסד ונתקלקל כל ענייניו, ושב במציאותו העליון אל מציאות השפל למטה ממנו, והוא בהמה בצורת אדם. והושם כלי לאשר יקרה טוב ורע, הכל אצלנו שווה אחר מרדו. והסבה בהיותו מרוויח עולמו הבא, היא בהיותו עובד את השם, והנה הצליח בכל אשר השכיל, ושב במציאותו החמרי אל מציאות העליון למעלה ממנו, והוא אדם בצלם אלהים …

ומזה תבין שאם תשלול מן האדם הכח השכלי, הרי הוא כבהמה בלתי השגחה אלהית, ועליו נאמר "אדם ביקר ילין נמשל כבהמות נדמו" (תהלים מט' יג'). אם כן ההשגחה אשר יש לשם עליו היא מצד שכלו, וכפי השכל תהיה ההשגחה ויגמל או יענש מצדו ולא מצד זולתו. וזהו המשפט הישר והחוק האלהי הנודע לכל שלמותו …

וזהו העניין אשר כיוון אליו השם בהבדילך מהבהמות, ובזה יהיה כל אדם נכלל עמך. ואמנם רצה השם עוד להבדילך הבדל אחד מיוחד מן הראשון, והוא שעם היותך משותף עם כל אדם רצה ית' להבדיל אומתנו בכלל משאר אומות, עד שיהיה ערך ההבדל שבינינו ובין האומות כערך ההבדל …

… שיצא 'היוד מחמשה', וכן 'הוד מהמשיח' אשר הוא מההוד. וכל זה כי 'המשיח מודה' שדבורו ושיחתו הוא מכח השם המיוחד אשר אתו בטבע. והוא המוליד הדבור והמוציאו מן הכח אל הפעל. והפתאים לא ירגישו מאין בא להם הדבור, והם כבהמה שהיא מוציאה קול בדמיון הדבור ואינה מרגשת מה הוא זה הטבע שבה. והנה 'היוד מה"א'. והסוד נודע בצרופו ונקרא שם 'מלא' על עולם 'מלא', וסוד מספרו 'דם או דיו' והוא 'הגלגל' 'המחויב' 'מהחיוב', ואם יש בם 'דם זך' תבין זה. והבן סוד העולם הזה נברא בה"א ומה"א …

… ודין גם 'אש מדת הדין' שהיא אש זרה. וע"כ צריך המעיין בו ליזהר מן הכח הראשון הנשפע עליו מאתו שהוא 'שפע השטן', והוא אם כן 'דמות השטן', ועדי נגד יי' ונגד משיחו. וכבר ידעת כי הגוף בהמה, והנפש אור, והשכל שפע. כי האדם בבשרו ודמו כבהמה, והנפש באור הגלגל שהוא המנהיג הבשר והדם, והשכל כשפע המנהיג הגלגל באורו. כי הגלגל גוף ונפשו אור חי מצייר בשכלו ומציירו שכל נפרד, כמו שביאר הרב זה במופת. וכן האדם משולש בעולם, גופו מעולם הזה השפל, ונפשו …