בֵּן

14 הפניות ב־2 ספרים

חיי הנפש

עמ' ב§6
סוד א'-הוא סוד צלם ודמות.סוד ב'-הוא סוד שתוף שם בן.
סוד ג'-הוא סוד עניין כסא.סוד ד'-הוא סוד עניין פקידה.
סוד ה'-הוא סוד התחלה וסבה.סוד ו'-הוא סוד מלאך ושכל.
סוד ז'-הוא סוד פנים ואחור.סוד ח'-הוא סוד חיי הנפש.
סוד ט'-הוא סוד כנפים.סוד י'-הוא סוד שם התאר.
סוד יא'-הוא סוד שם עצם.סוד יב'-סוד דבור איוב וחבריו.
סוד יג-הוא סוד ממשלת הרוכב.סוד יד'-הוא סוד בלבול הדתות.
עמ' ט§21

סוד שני-נודע מפרק ז' ומד' פרקים שבאו זה אחר זה והם ס' ס"א ס"ב ס"ג.

עמ' ט§22

עיקר סוד שתוף שם בן-ושרש עניין הלידה והתולדות הרצוניים והטבעיים. וזה הסוד הוא נבנה על ידיעת השם והוא הגדול שבסודות החלק הראשון. ודע שאתה צריך להתעורר תמיד מתוך קצת מאמרים שאזכיר לך אל מאמרים אשר לא אזכירם. כי האיש האחד בהולידו בן אחד לא הולידו על מנת שלא יוליד בנו

עמ' יב§24

כי מי יוכל להשיג נפלאות תמים דעים. ועל זה נאמר "הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות" וגו' (דברים כט' כח'). כלומר הנסתרות הם עניינים אלהיים, והנגלות הם אנושיים ועל כן באו הנגלות משותפות עם המעשים שהם מיניים, כאמרו "לנו ולבנינו" בשתוף שם בן.

עמ' טו§26

המועילים, הנה הנגלה ההוא מפתח לפתוח בו שערי הנסתר, והנה הוא מכלל הנסתר בסוג ולא במין. מפני תיקון הגוף היא הכנה לתקון הנפש, ותיקון הנפש הכנה לשלמותה האחרון, אשר אליו תכלית הכוונה האלהית האחרונה, והיא השגת השם. ועל כן סוד שם בן הוא עניין קיום ומגדל  בנוי לתלפיות, אשר לא ינתש ולא יהרס לנצח נצחים. מפני שעניין שם נגזר משממה וחרבה הוצרכנו לשתף בקיומו בן שהוא הפכו, כלומר בנין השמם וקיום החרב. ועל זה כל עוד שהשם קיים הבן קיים וכל בן הוא תולדה ועלול

סתרי תורה

עמ' י§30
סוד א'              צלם ודמותסוד ח'                 חיי הנפש
סוד ב'           שיתוף שם בןסוד ט'                    כנפיים
סוד ג'               עניין הכסאסוד י'                שם התואר
סוד ד'           פקידה וזכירהסוד י"א              שם העצם
סוד ה'            התחלה וסבהסוד י"ב          דיבור וחבריו
סוד ו'              מלאך ושכלסוד י"ג        ממשלת הרוכב
סוד ז'               פנים ואחורסוד י"ד         בלבול הדתות
עמ' כד§56

שם צורה מעמדת דבר שהיא אמיתת ההויה כמו שבא בפרק ס"ז וס"ח יורה בגלגול שם על זה הסוד. ובבוא שם צל"ם ודמו"ת נזכר במציאות שת על עניין היותו דומה לאביו, ויורה בסבוב עניין לעניין על כוונת צל"ם אדם ודמות"ו, והיותו הוא לבדו נקרא בן, ואחד מאחיו לא נקרא עליו שם בן כמו שיתבאר בסוף שיתוף שם בן. והוא זה הבא אחריו שהוא סוד ב'.

עמ' כד§57

סוד ב'  שיתוף שם בן

עמ' כה§59

שנמנע אצלו להשיגו. ולפיכך אודיעך הנה ובמה שדומה לו עניינים כלליים ושמות רבים מורים עניין אחד. והכוונה בהם לגלות העניין הנסתר ההוא כפי צרכו לעורר השכל למושג עד שישיגהו השגה קיימת בלתי נשכחת ובלתי נעדרת. ומזה נאמר כי עניין ב"ן שרמזנו על סודו, עניין כולל שמות הרבה. והכוונה בכולם הוראת עניין אחד, והוא כי יקראו בני הנביאים בנים ואע"פ שהם תלמידיהם ולא בניהם לבד. כאמרם, בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו (סנהדרין קה:). ואמרו, שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לבניהם

עמ' כה§60

ודע שכל דבר שהוא עלול או שפע או כח וכיוצא בהם יקרא בן. ובהיותו כח שפל יקרא בת או נקבה או אשה וכיוצא בשמות אלו, ומכלל זה העניין סוד בת קול. ובהיותו כח חזק יקרא בן זכר או איש וכיוצא בהם. ומזה המין כתוב "ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה" (איוב א' ו').

עמ' כח§62

יורה עניין גזרתם על דרך אחת או על שנים או על יותר מהם. ובדרך הזאת יש נפלאות בתורה עמוקות מני ים ומורות על הרבה מנסתריה. ועם כל זה הנקראים בשם מאלו השמות אין מציאותם נמנע עד שנצטרך לפרש על העדר מציאותם. וכן כל בן שבא בתורה מזה המין הוא היה על כל פנים נמצא, כמו "ויולד נח שלשה בנים" וכיוצא בהן, וכן "שתי בנות לוט" והדומה להן.

עמ' כח§63

הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה". ומזה המין של בן באו רבים, "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן" (שמואל ב' ז'). "בנים אתם ליהוה אלהיכם" (דברים יד' א'). וכן אב "כי אתה אבינו" (ישעיה סג' טז'), ורבים כהם. ואמנם המין השלישי משם בן כגון "מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה" (קהלת ג' כא'). שזה הפסוק מסופק בתחילת הדעת אם נרמז אל בני אדם הראשון או אל שאר בני אדם, וכאלה אין חקר להם. והרשות בידך שתפרשם כמו שתרצה כי אין בו הפסד אמונה

עמ' מד§84

ועוד אומר כי אמרינו "אם כבנים אם כעבדים", ואמרינו "אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו". כל זה העניין מורה לנו אמיתת מה שחשבנו בדרך זו, וזה כי כל העולם כולו לשם בנים ועבדים בלא ספק. וכבר קראנו ה' ית' בנים ועבדים במקומות רבים באמרו "בנים אתם ליהוה אלהיכם" (דברים יא' א'). ובאמרו "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" (ויקרא כה' נה'). ונאמר "בני בכורי ישראל" (שמות ד' כב'), ונאמר "ישראל עבדי"

עמ' רא§335

עניין שיתוף שם בן