בְּכוֹרָה

5 הפניות ב־5 ספרים

מפתח החכמות

עמ' יב§23

אבי אדום ואלופיו אלופי החרי בני שעיר וכל אלה השמות הנפלאות. והנו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים. והיות יצחק אהב את עשו אהבה תלויה בדבר כי ציד בפיו. ורבקה אהבת את יעקב אהבה שאינה תלויה בדבר. ומכירת הבכורה בעבור מזון. והנה יצחק קבל בשורה מהשם במראה הנבואה ושבועה על הארץ לתתה לו ולזרעו ועל כן מנעו השם מיציאתו ממנה וזה בזכות אביו ובזכותו. באמרו על יעקב "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי". ואשר

מפתח השמות

עמ' קלד§192

הנה כי בסבתם נתברך וקבל הברכה מפי אביו ובסבת האדום האדום קבל ולקח הבכורה מיד אחיו. ועניין המ"ט עמים שנותן בעת קץ מט לכל העמים בסוד הצחוק רמז לשם יצחק "צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי". והוא מטה דרך העמים ממה שהיו בו במעלה אל שפלות. "ליל שמרים הוא ליהוה" עת קץ הוא ליי' להוציאם לעתיד

חיי הנפש

עמ' קיח§166

וקשורה ואחוזה בגלגל אחיו עשו, הוא בעל המעשה. עקב מלשון מעוקב והוא סוף העליונים "איש שעיר" משתער, וסופו למות. "ולמה זה לי בכורה" ובסבת זה שסופו למות. ואע"פ שהוא בכור "הנה אנכי הולך למות" ואין בכרה ולא ברכה. הבכרה מכרה בשבועה לאחיו, והברכה רמהו ולקחה לו, "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח את ברכתי". מה שהוא איש חלק ולקח בכרה וברכה, ויש לו חלק "כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו". ואע"פ "שידו אוחזת בעקב עשו", "הידים ידי עשו" אך "הקול

סתרי תורה

עמ' כח§63

"בני בכורי ישראל", שאין בן זה נולד לפי טבע התולדה, אנו צריכים להוציאו מפשוטו על כל פנים. ונודיע עניינו ונאמר כמו שהבן הבכור לפי מנהג האנושות הוא נכבד מכל בית אביו על הרוב, והוא הראוי לקחת פי שנים מאחיו כי לו משפט הבכורה והברכה וגם המלוכה, כן ישראל לפי השגחתם בשם ית' ולפי השגחתו בם ראויים להיותם בכורות לכל אדם שהוא גם כן בן לשם ית'. כי אחר שהיה אדם הראשון אב לכל אדם, והוא בלא אב טבעי, היה לו השם ית' לאב ראשון. וכאילו תאמר שאם אדם הוא ראשון

ספר העדות

עמ' סט§14

(בראשית לט' ב') חברם ותמצאם כך. ועל זה נאמר לו "אין נבון וחכם כמוך" (בראשית מא' לט). והכתוב מעיד ואומר "אלה תולדות יעקב יוסף" (בראשית לז' ב'). ואמר "כי בן זקונים הוא לו" (שם). גם ב"ן זקוני"ם ז"ה ראוב"ן. ובחללו יצועי אביו נטלה הבכורה ממנו ונתנה ליוסף. והנה הוסיף זה להודיע כי ז' ימים וז' לילות יש להם קס"ח שעות, חברם ותמצא ז' שמות שהם י"ד פעמים אח"ד. שכל שתי שעות מושלות כ"ו מדות י"ג מדות בכל שעה, הוצא מהן ז' ז' מדות הדין שהן מדת היום ומדת לילה ונשארו