קְדֻשָּׁה

החלק הא' בעניין קדושת השם הזה. השמות שנקרא בהם ממ"ה הב"ה, הם כולם שמות קדושים. ואמנם יש הפרש גדול מאד בין קדושתם, כי יש שם משמותיו משתתף עם עשרת הקונים כמו שנאמר לפנים בע"ה בשם אלהי"ם. ויש שם משמותיו שנאמר עליו שהוא שם העצם והוא שם יהו"ה, וחלקיו שהם י"ה גם אהי"ה שהוא יה"ו. ולא …

… שהוא המרכז לשם זא"ת האר"ץ. וסוד ו"ץ הוא סוד יהו"ה ואחד שזה השם הנכבד יורנו דברים שנתקדש בם לפני השם כמו שנאמר "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני יהוה אלהיכם" (ויקרא כ' ז'), דין הוא שיקרא קדוש ומקודש. ולא עוד אלא שמלת קדושה הזמנה היא כלומר הזדמנו אתם לקבל כוחי כי אני מזומן להשפיע ברכתי עליכם עד שתתדמו לי במדותיכם. כי על כן הורנו ית' שמותיו מורים על מדותיו ואפילו שם העצם מדה הוא, שכך בא בקבלה שם יהו"ה מדת רחמים ושם אלהי"ם מדת הדין. ור' אברהם בן עזרא אמר כי פעם …

… ידי חובת היותו קדוש לאלהיו עד שישתתף יחד בענייניו בשלשת הדרכים הנזכרים. שהם, "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה" "והייתם קדושים" (במדבר טו' לט'). ואם כן השלמות הוא בשלשתם בראות שבעיניים ובזכירה שבלב ובקדושה שבנפש המתקדשת לקבל הויה מחודשת מאלהי ישראל, כמו שאמר אחר כל זה "אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם" (שם).

… הבזק" (יחזקאל א' יד'), ולא בזק ממש. וכאילו אינן זזות ממקומן כי מציאות זה החיה דבוק במציאות זו, וכאילו היא זה בעצמה כדמות מה שציירתי בסוד ד"ם. שאם יתגלגל בדמות החיות סביב אין זה כי אם זה. ועל זה נאמר "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש" (ישעיה ו' ג'). כי כל הצורה בעצמות הג' עולמות שווה.