קֹרַח

… שסודם ראשי"ת הטיפ"ה א"ש ק"ר ט"ת יתר"ת א' י' קשרתי תתיר. ואלה נפלאות מקובלות צריכין שמירה רבה בידיעת אמתתם פן יקריב אש זרה. ונאמר "רוחכ"ם אש תאכל"ם" (ישעיה לג' יא') ולא יקריבם בלתי צווי פן ישרף המקריב באש. וכן כתיב בענין קרח "ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש" וגו'. ושם נאמר "זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר" וגו'. ועוד נאמר שם "ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת" וגו'. ושם נאמר "ויעמד בין המתים ובין החיים" וגו'. וכבר רמזו …

… פעולות נפעלות על ידי הנבחרים ושאין רשאי לפעול אותם. והוא אמרו בעניין זה "זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לא מִזֶּרַע אַהֲרן הוּא לְהַקְטִיר קְטרֶת לִפְנֵי יְהוָה וְלא יִהְיֶה כְקרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד משֶׁה לו".

… מחל ולא מחל והמחילה היתה על ידי המחתה והאש והקטרת, מדה כנגד מדה שעליהן היתה המחלקת הראשונה. והנה הכח שעמד כנגד הקרבן אשר "יצא הקצף מלפני יהוה" והחל לנגף במיתת מגפה בעם, עד שהרג מהם בצאתו י"ד אלף ת"ש "מלבד המתים על דבר קרח". וההליכה הממהרת עמדה כנגד הקצף הממהר, וע"כ נאמר "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה". וזה מופת יותר גדול מכולו להחזיר לאחור כח מפני כח כדמות בריאת רוח מפני רוח. וזה הוא סוד כל המדות האלהיות והוא …

… והכנת החומר הנושא הדיבור הוכנה בצורת החומר הראשון. שהנושא הדיבור ידבר בכל לשון, והלשון ההיא תכין דעתו הראשונה לקבל כל לשון ולשון, וכל לשון צירוף. וסודו פי הארץ, והיא נבעלת מאישה שהוא בעל לשון ובעל צירוף, ופותחת פיה ובולעת את קרח ואת כל הדומים לו. והנה נכללו על זה כל הלשונות שכוללות צירוף האותיות שעניינו כולל שבעים לשונות.