קְלָלָה
26 הפניות ב־8 ספרים
מפתח החכמות
… לקחה זאת אהבת זאת לזאת יקרא אשה. יקרא הצורה כי מאיש מהיצור אביו י"ט אמו כ"ח י"ט. ודבק באשתו שאתו והיו לבשר אחד והישר לבו אחד. הנחש המשיח היה ערום בגימטריא היה יו"ד שי"ן ו"ו עי"ן ר"ש ו"ו מ"ם ערום מן ישו ערום וכשף ועל כן נתקלל. עלה תאנה עלה ותאנה כי תאנה הוא מבקש מפלשתים. חגר"ת תרי"א מצות תורה. עץ הגן עצה הגונה הוא ראש ואתה עקב סוד ראש התלי וזנבו. בעצב בצבע טבע בטבע וקוץ ודרדר וקצים ודורי דורים דור ודור. עשב השדה פרות כי עפר …
… כונת המחבר ראוי שייטב זה בעיני השומעים. כגון אמרנו על אברהם על דרך משל שהוא אני או שאני הוא, וענין יציאתו מארצו שהיא מקום האש אור כשדים ללכת ארצה כנען שהיא גם כן ארץ חם. וחם הוא אבי כנען ונאמר ארור כנען דין הוא לירש ארצו כי כנען מקולל ואברהם מבורך. והנה תשוב הארץ שנפלה בחלק המקולל ויירשנה המבורך והיא ארץ זבת חלב ודבש בין לזה ובין לזה. שכבר נאמר "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם". כמו שנאמר על ענין אדם "ארורה האדמה בעבורך". ואם כן הנה הארץ …
… קול יעקב. ולא בטעם כמו שנאמר "ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו". ולא בריח שנאמר "וירח את ריח בגדיו ויברכהו". וסוף ברכתו ארריך ארור ומברכיך ברוך. וזהו ענין אמרו לעשו ואברכהו גם ברוך יהיה, כי לא הורשה לקללו. וענין הקללות שבתורה הן על תנאי לא מוחלטות כי זה לא היה אפשר. וברכותיו של בלעם בעל כרחו מפני מאמר לא תאר את העם כי ברוך הוא. וזהו ענין ההשגחה האלוהית שהרי כבר יעד השם הברכה לאברהם וקימה בקיום מופלג ביצחק וכל שכן ביעקב שהיתה מטתו שלימה והוליד שנים עשר שבטים צדיקים …
מפתח השמות
… מאוס ברע ובחור בטוב" (ישעיה ח' ד') מלמד שאין בחירה אלא כנגד מאיסה כמו שנאמר "ובחרת בחיים" שראוי למאוס במות. והדברים הנקראים בחירות בכלל הם אחד משלשה מינים והם, החיים והטוב והברכה. וכנגדם שלשה והם הפכם שהם, המות והרע והקללה. והם שנאמר עליהם "ראה נתתי לפניך" וכו' ושם נאמר "הברכה והקללה נתתי לפניך". וכדרך יועץ בעצה הנכונה אמר משה ע"ה "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". כי זו היא התכלית המכוונת מכל הבחירות. וסימן הרעות מעשה …
… הדרך הראשון, עמוד בשלך אל תזוז. ואמנם דע כי יצר הרע מפתה אותך ולבך הסכל משיאך לבלתי הדבק בשם, ואם יצרך הטוב גובר לך בדרך אשר הודעתיך תרדוף אחר הטוב תמיד. וכשיזדמן שיבשרך בשורות הפכיות, דחה דעתו מעליך והפוך הקללה לברכה והמות לחיים והרע לטוב והכר מהות כל דבר ודבר מהם על בוריו עד היותך שלם משיג בפעל שלם, ואז תצא מכל הספקות בעזרת יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע הנקרא תהו, יחד בשתוף חשך עם רע אשר כחו כח יצר רע והוא …
… רג"ע שהוא מרגל כל כחות האדם והשגת ארבע אותיות היא השגת אות מרגליות. וסוד השלך הוא פרעה ורמזו "השלך לפני פרעה יהי לתנין" סדורו, תרגום של יום שני יום תִּנְיָן שבו נבראו המלאכים אך ביום הששי נבראו השדים. וכשתמנה תנין תמצא שסודו התהפ"ך בבריאתו בעת שנתקלל במלת ארור, אשר שם לו השם בו ברכה בתחלה כשנברא בסימן אות ביום חמישי. שנאמר "ויברא אלהים את התנינים הגדולים" והוא שרץ. המים שהם ראשית לנפש חיה מימית, והארץ ראשית לנפש חיה ארצית, והלחם ארציי והיין מימיי. וכן נאמר …
… א"יט"א ט"אי"א י"א ט"א וכן שאר צירופים. וסוד שא"ר משותף עם חמ"ץ הוא עץ הדעת בשתוף ראש עם מוח, שהוא מגלה שתוף חמ"ר אש מים כלומר מטר שמים ורמזו "למטר השמים תשתה מים". ועל כן נאמר בברכה "ונתתי מטר ארצכם בעתו", ובהפכה "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה" הוא סוד היוב"ל, פירוש המקום שבא ממנו השפע ששמו בשם השמים והוא המקור. יעצרהו ולא ישפיע מה שבכחו להשפיע ואז הוא סבת האבדון כאמרו "ואבדתם מהרה". אבל עם הברכה שהיא הבריכה העליונית …
… מונע לא מצד ההרגל בתנועת האותיות בשלשת מיניהם שהם נכתבים ונבטאים ונחשבים שהם אנושיים. ובהתעצמם בהרגל התנועות לפי הקבלה ישובו כולם מושכלים אלהיים ויובדל בהם בין האמת והשקר ובין החיים והמות ובין הטוב והרע ובין הברכה והקללה, בשכל האנושי תחלה ובאלוהי בבחינת הצירוף.
מפתח הספירות
… ואותיות ואותיות כ"ח והוא פסוק א' ותיבותיו ח' וסימנם והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים ב"ו. ודע כי הברכה והקללה הם חותמות של שם המפורש שבהם העולם נדון ומהם הטוב והרע מתפשטים. והברכה היא שפע הטובה ויתרון כחה, והקללה היא חסרון הטובה וגרעון כחה. והשם צוה לחלק את שתיהן על שני הרים כאמרו " ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל". וזה הם חרבן וזה הם בניין כי הכחות מתהפכות והרוחות נערכות וכסדר הן הולכות בממשלות ובממלכות ועל פי המדבר נסמכות …
… צורת התהפכות העניינים, וההוייה וההפסד עדים בסודם על התהפכות הצורות בעלות החמרים, וקל עליו לדעת ענין כל נו"ן מתהפך ויושב ורואה ומביט לאחור. כי כל נו"ן סודו ק"ו ומספרו חמשי"ם וסודו הש"ם הגדול, הכל בנסתרו ברכ"ה וקלל"ה ושתיהן תמיד מתהפכות חמשים חמשים רמז לאמרו "בן חמשים ישוב מצבא העבודה". ורמז לזמן הגאולה ורמז היובל והשמטה כאמרו "וקדשתם את שנת החמשים שנה", ורמז לחמשים שערי בינה ותרגומו של דג, נונא. וידוע כי חוט השדרה שמו נון והוא ארוך יש לו ראש בראש …
… ימצא בם תמיד בהכרח הצמ"א רע"ב גם הרע"ב צמ"א. כי זה טבע נמשך כללי כולל האברים החמים בסוד קבוצם לעניין קבוץ הקהל ואסיפת הצבור. ואין ספק שנהיה הלחם והבשר חסר שהרעבים צועקים, ואם המים [חסרים] הצמאים צועקים. וזו היא קללה כאמרו "ברעב ובצמא (ובעירם) ובחסר כל". ואם העם חסרים מהם והלא משה מכללם כי אדם הוא ואיך יסבול גם הוא רעב וצמא. ואין טענה מהמ' יום ומ' לילה אשר לחם לא אכל ומים לא שתה שהוא פלא נפרד. ועוד שהיה בזמן ההתבודדות והיה נהנה מזיו …
… ומחוץ. כי זהו הכח המופלג שהוא ראשית הנצחון. ובקשת בלק בן צפור עזר מבלעם, היתה חכמה רבה, לולי רחמי השם שהפר עצתו כמו שהפר עצת פרעה ועצת המן ועצת שאר מלכים שבקשו לאבד שמנו מן העולם. והנה הורה שהיה מאמין שיש שם ברכה וקללה תלויות בפה. באמרו "כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר". ואמונתו זו היתה ידועה לו. וחבור זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם בלכתם אל בלעם בן בעור הקוסם, אשר הרגוהו בני ישראל בחרב, לא הועיל להם. כמו שנאמר "מֵפֵר …
ואשוב אל עניין המשל, והוא אומרו "מה אקוב לא קבה אל" וכו', מורה על שהעלים השם ממנו את הרגע שהיה ידוע אצלו מזמן רב, והפך בו הקללה לברכה כדמות מי שרואה הקוביא מתגלגל על הלוח ששוחקין בו וינוח רגע קטן על גורל הפסד, ועוד יתנועע ויתהפך עד שינוח לגמרי על גורל מורה ריוח. כך ראה זה בעל הקסמים גורל ישראל עם גורל האומות וכשראה הדבר כן מפני שכח …
… וקסמים וכשראה הדבר להפך ממה שחשב החל בברכות ובקיומם, ואמר אחרי היותו מגלה לנו תאר נבואתו "מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". עד שהמשיך ואמר "מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְארֲרֶיךָ אָרוּר". הנה ברך את העם וקלל את נחש וברך עצמו וקלל את בלק האומר לו "לקב איבי לקחתיך", "לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים". רמז להכאות אתונו שנאמר בו "זה שלש רגלים". והסוד תלוי על מלת זה ועל כן היה אומר בנה לי בזה. ונבואתו מגלה …
שומר מצוה
… נהפכים כל הפכים הנכפלות לנהפכות כה הנהפכות נכפלת בה נהפכת על דרך סוד להט החרב המתהפכת ועל דרך "ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך" (דברים כג' ו'). והתהפכות המדות דבר מאשר דרך לגאולתינו ועמידתם בהפכם הראשון היא סבת הקללה והעדות המבארת זה הסוד. הוא נגלה ממה שנאמר בעניין ברכת כהנים כשמחזירים הכהנים את פניהם לציבור לברכם. וכשמחזירים פניהם מן הציבור אחר שמברכין לא יחזירו אלא דרך ימין בכל מקום. וכן כל פניות שיהיה אדם פונה …
… על הראש, ובהסתלקות שכינה מסתלקת משם. ועל כן שני שיני"ם בשני צדי המרכבה קבועים בה ימין ושמאל וצורת דלת בעור וצורת יוד חקוקה על מעשה בראשית המורה על עשר ספירות. וממה שנאמר בם הלכה למשה מסיני תבין המדות. כי סוד הלכה כולל קללה וברכה, שהרי ה"ל הוא סוף קללה בחלוף קל ל'ה', ואמנם כ"ה הוא סוף ברכה בחלוף בר כ'ה' והוא סוד הכל"ה הנזכרת בשיר השירים. והוא סוד "ששים המה מלכות" (שה"ש ו' ח'), "הנ"ה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה" וכו' (שם ג' …
נר אלהים
… כינוים שהם גה"ז עם ס' כלומר חבר מספר התיבות עם מספר האותיות ותמצא אלה בח"ה ואלה כ"מ שתפם ותכירם בחכמ"ה ובבינ"ה. והנה השמות כוללים החכמ"ה והבינ"ה ותיבות ואותיות בסוד אמור לה"ם שנאמר לכהן בחכמ"ה ובבינ"ה. ואם אין הכהן מברך בחכמה את העם ברכתו קללה. ועל זה תדע שאם הכהן בעל מום בגופו או בלשונו אינו ראוי לברך קל וחומר אם הוא בעל מום במעשיו שאין ראוי לברך. ואם במעשיו ובגופו המום פוסלו מלברך כל שכן אם הוא בעל מום ברוחו ובנשמתו ובנפשו, והמום הגדול אשר …
… וכן שש בשמאל הרי י"ב כנגד י"ב גבולי אלכסון שבעולם וכנגד י"ב חדשים שבשנה וכנגד י"ב מנהיגים שבנפש. וכל זה לגלגל המדות ולהמשיך זו אחר זו, מדת הדין אחר מדת הרחמים לי"ב שבטי ישראל. וידוע שהתורה ניתנה על הר, והברכה על הר, והקללה על הר, והמבשרת תעלה על הר, שנאמר "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון" וכו' (ישעיה מ' ט'). על כן רמז הר, הוא הראש, כי אין בכל הגוף דבר גבוה ונכבד כמו הראש. וסודו ה"ר א"ש והוא בדמיון ההרים לארץ, כי הראשים הם השרשים. …
… אחריו על כרחו. ופעולת הראש מדת רחמים לטובה ואין בטובה למעלה מענג, ופעולת הזנב מדת הדין לרעה ואין ברעה למטה מנגע. ועל כן בברכות "ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה" (דברים כח' יג'). ובקללות "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה..הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב" (שם מג'). וכאשר היה לתלי שני חלקים בעולם ובהם יקרא בעל ראש ובעל זנב, והיה לו חלק בשנה וחלק בנפש, כן היה לו חלק אחד במצות עשה והוא סוד "אנכי" שהתלי פותח דרך …
ספר החשק
… ליצירה השלים פ"ר מחזורים, כי מחזורו י"ח שנים, וסודם השם המיוחד שעל פיו מתגלגל ומניע י"ב מזלות. וכל הכוכבים בהרהור והכל במחשבה, כי בספירה הולך בשנויים בכל חשבון ומאותו המחשבה בנו, והוא הברכה והקללה באים. ועל כן היה י' ברכה וי' קללה. והנה גלגולו במחזורים י"ח חדשים חמה בכל מזל ומזל. ויש למזל ל' מעלות והוא הולך בכל ג' חדשים ה' מזלות, עד שיושלמו לו י"ח בכל מזל ומזל. ומכאן חייבו להיות בכל מזל ה' גבולות וג' פנים, והגבולות הם לדרכי החמשה …
ודע כי סוד הברכ"ה והקלל"ה יודיעך סוד מרכב"ה כפול"ה, והסוד כפול ד' להפך רגע הרחמים בהפך. והנה תתחיל מן אחד ותלך עד שמנה, פרוש אחד שמנה בגי' ח"ת, והנה הם ט' זכר וט' נקבה, כלומר אחד זכר ואחד נקבה, והם דרך זא"ת שהיא דרך אהב"ת חש"ק וכללם ח"ת, אשר ב"ה פני"ם ואחו"ר, גם ב"ה רו"ח אופני"ם. ע"כ אמרתי לך שתמצא הברכ"ה והקלל"ה ברו"ח האופני"ם שהם רו"ח הגופני"ם ואם הם חבר"ו האופני"ם בהם נגל"ה האחרוני"ם. וההפוך שוב הנח"ש אד"ם או האד"ם נח"ש, כלומר שוב האד"ן שלי"ח או השלי"ח אד"ן, כי זהו הפוך הכונה.
והנה 'דם חלזון' שהוא מן 'מי"ם הים', 'למ"ד חזון' והוא 'חמדן גדול' מי"ה, וממנו נולדו 'הנולדים' 'הכלליים'. וסוד תכל"ת כ"ו כ"ת כ"ו ק"ל ל"ת פ"ו, "ברכת יהוה היא תעשיר" (משלי י' כב'), "קללת אלהים תלוי" (דברים כא' כג'). והנו 'שמוש בשמוש' 'משוש במשוש', בסוד זכר ונקבה, 'ציור שם בציור שם'. כי סוד שם הוא 'אמ"ש אש"מ' והוא 'מעשה מרכבה'. והענין שם האיש בשם האש, וזו היא הרכבת מה שנאמר במה שכתבתי, שהתורה היתה כתובה באש שחורה …
… הפה. כמו שנאמר, "כי אזן מלין תבחן וחיך יטעם אוכל" (איוב לד' ג'). כלומר כמו שדרך החיך לבחון טעם הדבר אם הוא מר או מתוק או חמיץ או עפיץ או מלוח או תפל, כן דרך האוזן לבחון טעם הדבר אם הוא דבור טוב או רע, או אם בו ברכה או קללה, או מות או חיים.
… ומוליד חשק בלב, המוכן בכוחו לקבל הפועל בעת ההיא, והחשק בדבר הוא המניע הראשון. ולכל חושק חשוק וידוע לא יצוייר עניין הברכה ומהותה בשומעו הדבור והברכה בהסכמה, לא יתכן שיתפעל לעולם, לא לפעל שמחה בברכו אותו, ולא לפועל דאגה מכעסת בקללו אותו. וע"כ יברך או יקלל איש את איש בלשון בלתי מוסכם בין שניהם לא יתעורר המקולל או המבורך אל שום ציור הפעולות בנפש, מפני שהחסיר הכלי שעל ידו פועל זו ונפעל זה. ועוד שזה דיבר וזה לא יבין דבר מכל מה שדבר, וג"כ …
ספר החיים
… המספיק וסודו בא"ל ב"ם יס"ש. וסוד בק"ם בי"ת קו"ף מ"ם ערבו"ת זה בלעם, "מחזה שד"י יחזה" (במדבר כד' ד'). והוא הקבל"ה. ארבעים שנה עשה ישראל בעננה. אור וחשך יום ולילה שנים ארבעה ענש האיברים רזיאל בן שמאואל מכיר הברכה והקללה, מכיר הממזר בן הנדה, מכיר ישו מחמד, שיעור הלבנה בגבול השמש ועליהם תיבנה ותרבע במשולש ותבין ממנו פלאות והדבש שהטעימו הוא חכמת השמות. והנה פתח ואמר שמעו נא אנשי פונון, והורה סוד כל עניין הצירוף בכלל בשני הכתבים וגם בפתרונם. …
ספר הישר
וצריך שתדע כי רזיאל נקרא ברכיהו בן שלויאל בזה הספר בשמו הראשון והוא מפני שנודע שקבל ברכה מהשם ושלום ושלוה בעניין ראש ברכת כהנים וסופה. וכל ברכה שפע והיא הפך הקללה וכל שלום טוב והוא הפך רע. והנה טוב זכר, ברכה היתה נקבה ושבה זכר. חיים טוב וברכה יחד וברכה עץ החיים וטוב החי חיה ואין חיים וברכה וטוב, כי אם ברכת ה' וחכמתו והשגחתו. ואם האדם מתברך באלהי אמן, אשרהו ואשרי חלקו בזה ובבא. ודע שזה הספר קראו רזיאל ספר הישר שסודו שם שירה ישרה תפלה על שם מעשה שקראו שם התנין וסודו מציר שני הפכים בשם מדת הדין בשם הנפש החכמה וכולל,