קְרִיאַת הַשֵּׁם

… חושק אל זרע יורש ואמונתו בשם. וענין הקרבנות אשר בין הבתרים והודעת הגלות וקצו וכרות אותו הברית לתת לו ארצות עשרה עממים. וענין אשתו עם שפחתו וברחה מפניה, והמלאך מבשרה שהיא יולדת בן ושמו ישמעאל ורבוי זרעו. וענין קראה שם השם בשם חדש. וכן שם הבאר שהוא מקום הדיבור לה והוראת זמן אברהם בעת לידת בנו זה. ועוד הראות לו השם אחר שלש שנים ללדת בנו ההגרי והיותו מורה לו שם הכח המשנה טבע הלידה עם לכת לפני השם בתמימות ובשלמות. ושנוי שמו תחלה עם …

… הגר ובנה וקריאת מלאך אלקים לה מן השמים, כי ענינה היה בתחלה עם מלאך ה' שמצאה על עין המים במדבר על העין בדרך שור, ועתה פה היה הדבור לה מן השמים. וכריתת אברהם עם אבימלך בהשבעה בבאר שבע כי שם נשבעו שניהם ושם נטע אשל ושם קרא בשם ה' אל עולם. וענין הנסיון מראש ועד סוף. וענין לידת בני נחור ומלכה ולידת בני פילגשו לו. וידוע שיש מקום בתורה שמאריך ספורו הרבה ויקרא בשם כללי ופרטיו ענינים רבים, כענין המבול וענין סדום וענין זה של הנסיון. ויש דבר …

… באמרו על יעקב "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי". ואשר קרה לאשתו עם אבימלך אע"פ שלא נלקחה כאמו. וברכת הזריעה ורב העשר וענין הבארות ושמותיהן. ומראה הנבואה פעם שנית לבשרו בברכות ובנה מזבח ויקרא בשם יי'. ושבועת הברית בינו ובין אבימלך וחביריו ושם הבאר שבעה ובואו באר שבע. והיות נשי עשו מרת רוח ליצחק ולרבקה וענין המטעמים בשביל הברכה. ואיך עקב יעקב את עשו אחיו בעצת אמו עד שנטל ולקח ברכתו כמו שלקח בכורתו. …

… "ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו". ופגישת שני האחים עם כל חילם והפרדם בשלום זה מזה. זה הלך לשעיר וזה לסכות ובוא יעקב עיר שכם אשר בארץ כנען וקנותו חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה. "ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל". ויציאת דינה ונטמאה בצאתה ועשות בני יעקב מרמה ותחבולה על זה להתנות אותם להמול להם כל זכר כדי להרגם כי ביום השלישי למילה בהיותם כואבים והיות שמעון ולוי ההורגים כל זכר וישבו כל העיר ויבוזו הכל. ויעקב ירא …

… יהיו הנולדים לאבות תולדות הכחות העליונות, ויתחייב מזה שיהיו מהם טובים ומהם רעים. ויולד ישמעאל מהגר ויהיה ענין השבעה בין קצתם לקצתם. וכבר בא בקבלה שם אש"ל א'כילה ש'תיה ל'ויה או אמור ל'ינה. וזה נוטריקון והעיר ששם קרא בשם השם וקראו אל עולם והוא אשר אמר לו די שתפהו עם אש"ל והנה א"ל שד"י. ואמנם הנסיון תחתיו נפלאות השם. ונאמר כי ענינו מורה שהנביא לא יוכל לעולם עם עת הנבואה החזקה להשיג מחשבת השם וכל שכן בעת היקיצה. וזה מפני שמחשבת האדם מורכבת …

ואומרו באבות "יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר" (שמות ג' טו'). ובא בו הפירוש המקובל לעלם כתיב לדר דר ובא לפני זה בלשון אחד גם בזה בעצמו. ויודע שזאת הנבואה היתה למשה רבינו ע"ה ראשית נבואתו, ובאה לו לפרסם גאולת ישראל ר"ל יציאת מצרים. והורנו השם כי בידיעת שמו הגאולה באה. וכן השם במבטאו מלא עולה במספרו ד"ם …

עיקר סוד קריאת השם-אמר הכתוב "ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה". ואמר "ויקרא אלהים לרקיע שמים". ואמר "ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים". ואמר "זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם". כל אלו הקריאות  הם להבדיל בין כל בריה לבריה, ובין שמה ובין צורתה, ולא ישתתפו …