קוֹ"ף

… חזק במקום מוצאם, או בדיגוש בינוני או בדיגוש חלש. והנה אנחנו בעצמינו ובלשונינו ידענו כי בג"ד כפר"ת מרפין ומדגשין הרבה ומעט ובינוני לפי כל אות ולפי מקומם, ואפילו רוב האותיות אנו מדגישין ומרפין במקומות. כי אותיות א"ח הע"ד לבד אמרנו שאינם מקבלים דגשות, ואע"פ שכשתדקדק אחריהם בעיון תמצא שאפילו גם הם מקבלים דגשות במקומות רבים. כי הנה מצאנו אל"ף מודגשת בג' מקומות וד' גם כן (.) שרף וכל ה"א מפיק דומה למודגש וכל חי"ת שאחריו אות מודגש  נוטה גם הוא למודגש. …

… שהודית בפיך כי ביטוי ס' וצ' וגם כ"ף וקו"ף בלשונינו יוצאים בשווה, מה צורך לצייר מהם ד' ציורים. כי שנים היו מספיקים ס' או צ' וכן כ' או קו"ף. אענה לך שזה העניין לא יתכן בין כ' לק', כי הנה כ' מודגש ומרופא ואין קו"ף מודגש ומרופא ככ"ף שנוכל לקרותו כ"ף ברפה. ועל כן הוצרכנו לשניהם. אך בין ס' לצ' יתכן לטעון עלינו בטענה זו מפני שאין דבר מבדיל בניהם. ואם כן בזה אני מודה על האמת כי זה שאנו משוים בין בטוי שניהם הוא טעות שנפל בפינו בעת הקריאה, ולא דקדקנו על אמתתו. …

… שום אות בעל שני ציורים נפרדים כי אם ה"א לבדו, וזה לעניין גדול. גם כן כ' וחי"ת ציורם אחד בעצמו ושנויים תשמעהו לפנים. ובין ו' לזיי"ן שהזיי"ן בעל שני צדדים בראשו והו"ו בעל צד אחד בראשו והוא צדו של פניו. ובין ל' לק' הפוך כהפוך ג' לדלת. ובין ע' לצ' שהצדי יותר מיושבת על תחתיתה אך העין יותר מעוגלת מעט מלמטה, אך לזאת שני ראשים ולזאת שני ראשים. ובין ח' לתי"ו רגל אחד תוספת בתי"ו. וכבר הודעתיך כי ציור חי"ת וה"א קרובים, גם כן החי"ת והתי"ו. …

ק שמו קו"ף ומספרו מאה. כל מחשבתו ירידה והוא מעין התחתונים הפך למ"ד כמו שביארתי. ואל תבקש מהציור כי אם מה שמורה כללו. וכבר נתתי לך אפילו בפרטיו אך הכלל הוא העיקר בכל ציור, כי הציור רמז כדיבור. וקוף היא החיה המדמה דמיונות החזקים …

… הציור רחב וארוך והוא בלתי מורה ירידה לחסר ממנו ציור הקו הארוך שבקו"ף לבד. אך מורה גם כן שחסר ממנו הקו הארוך של למ"ד ונשאר הוא כעני ורש ממוצע בין שניהם, כלומר אין לו יכולת לעלות כלמ"ד מפני צדקתו של למד, גם אין יכולת לרדת כקו"ף מפני רשעותו. שכל מי שאינו של לומד (.) כי קו"ף התעלה בין התחתונים שהוא מחשב בדמיונותיו איך יפעל הפעולות הרעות והוא עשיר בדמיונו. ולמ"ד התעלה בין העליונים שהוא מחשב במושכליו איך יפעל הפעולות הטובות והוא עשיר במחשבותיו. …