קִצּוּר וַאֲרִיכוּת

אם היות יכול לקצור באלו הדרכים קצור שלא היה עליך כבר להבין כוונתי בו, וגם לא היותו חסר משום ידיעה הראויה לדעתה בחכמה זו מפני רוב הקצור, היה לי בזה ב' תועלות, ולך ג' תועלות. האחת היתה באה לי מצד שהייתי מקל הטורח הגדול מעלי, ואשר אני צריך …

… הכוונה בדבריהם הקיום קיים והביטול בטל בפני עצמו בלעדיהם, והם כבר טועים בו. ואחר שהדבר כן קח הדרך שאדריכך אליה בצורת קבלה, ולא יקשה לך בה שום אריכות. שאחר שיהיה האריכות ההיא סבה להוציא שכלך מהכוח לפועל, כל מה שהדבר ארוך הוא מבאר לך יותר אמיתות הכוונה בו.

ואלה העניינים כבר ביארום החכמים כולם ואין קץ וצורך להאריך בם, כי מופתי רובם מבוארים עד שאין להרהר אחריהם. ואמנם השכלים הנבדלים המנהיגים השמים הפועלים בעליונים כולם, והשכל הפועל בעולמנו זה השפל שהוא הקטן שבם כעדות י' קטנה, והיא המעלה העשירית בעלת המדה הנקראת מדת …

הנה כבר קצרתי לך סתרי ספר עדות כפי יכולתי שבח לאל ועיין בו מאד ותצליח ותשכיל בשם יהו"ה ית' ויתע' שמו.