קָרְבָּן

ודע שמחשבת האדם עולה לקראת הכח העליון ומיד חוזרת ויורדת וכך עוד עולה ויורדת עד שעולה ומתקבלת ברצון "לריח ניחוח אשה ליהוה" בסוד כל קרבן ובאמצעיתו מתקרבים כל הכחות שהן חמש כחות. אחת דומה לעגלה משולשת אחת לעז משולשת ואחת לאיל משולש ושתים לתור וגוזל, וכולן חמשה מיני בעלי חיים טהורים, והשלשה משולשים בענייניהם, והשנים שהם ארבעה כרמז "ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד …

… מפני סבה אחרת מונעת אותו מבית או מחוץ בשום צד ודעתו קיימת בעניינו אין זה פושע ולא מורד, אך מעלתו אינה שלימה כבראשונה, כי אז שב עיונו בכח, ובתחלה היה עיונו בפעל. ואשר לא עיין בדרך זו כלל הנה כחו כח רחוק. והקרבן היה מובא להקריב הכחות ואין למקריב כחות יותר מכל קרבן כידיעת השמות בכח השם המיוחד. וסודרו הקרבנות באמצע התורה התמימה הכוללת חמשה חומשים וששה סדרים, והיה שרשה עשרת הדברים אשר זה כולל השם המיוחד. והנה רוב ואלוף מלשון אלף ורבבה …

… יסרוני כליותי" (תהלים טז' ז'). וטבע לילו"ת הוא טבע כליות"י וסוד אבר"ך שהוא אלף שנים כנגד יומו של הקב"ה, ועוד רכ"ב שנים הם סוד אי"ק בכ"ר. וכללה של"ג שתחת כסא הכבוד שהוא טבע הלב וטבע הכבד והוא קר ר"ל בן. ואמנם לו קרבן בשם לוי שהוא קרבן לאה וסודו אש לבנה. והוא אמרם שניתנה תורה היתה כתובה באש שחורה על גבי א"ש לבנ"ה והוא סוד שם השלגי"ם הנעלמים והיא חתומה בלשון כי בעלת צור"ה לבנ"ה. וסוד א"ש שחור"ה חו"ש הרא"ש כמו שרמזנו וכשנולד לוי אמרה לאה עליו "עתה הפעם …

… עם ת"ק ונשאר מ"ס כדי להשלים השעה. ולתנין הוא מולד ולדם האברים הוא למוד, יסוד לזה יסוד לזה מול לזה מול לזה אלף לזה אלף לזה סוד לזה סוד לזה רוח לזה רוח לזה. שווי שוה ביניהם גרל אחד יי' וגורל אחד לעזאזל, וזהו סוד כל קרבן כל סוד הקרבן. על כן התחייבה המלחמה בין מצרים ובין ישראל בין פרעה ובין משה ואהרן בין אלהינו יתע' מכל דמיון ומכל צלם ודמות ובין אלהיהם שהם צלמים ודמיונות ומשלים ודמיונות ורמזים וסימנים וסודות להשיג בהם כח ידיעת השם …

הנה בעלי הצירופים מכירים סוד זה בתחלת מחשבה ואינו צריך ביאור, ושאר הבגדים יודעו מאלה. והקרבנות יתגלו בספר ויקרא (חבל על דאבדין) שהוא מפתח הקרבנות ויום הכפורים מכללם. ואשר בא בפרשת כי תשא לפי הפרטים הקשה שבה הוא ענין מעשה העגל, גם הוא נקרא ולא מתרגם. ואשר בא בפרשת ויקהל ואלה פקודי כבר נודע ממה שעבר בפרשת התרומה והכל כוונה אחת, אלא שנכתב ונכפל לעורר בו הלבבות אל סוד המצוה תחלה ואל סוד המעשה אחר כן. הנה כבר נשלם מה שכוונתי לכתבו בזה הספר השני הנקרא מפתח השמות ש"ל (שבח לאל). ואמנם עם היות מן הראוי לפי קצת דעות שזה הספר היה נקרא מפתח השמות כמו שקראתיו

… ופרטית כמו שרמזנו למעלה, וזה שורש כל התורה כולה. ובאו בה חלקים הכרחיים להשלימנו והם עניין שעיר המשתלח ופרה אדומה ושור וכבש ועז ותורים ובני יונה מכל בעלי חיים והם בהמות ועופות טהורים, וקלים להמצא תמיד. והם עיקר כל קרבן אשר עניינו להקריב אותם לפני השם לכפר על חטאתינו, עד שירצנו השם ויהיה מריח נחוחינו, כלומר מקריבנו אליו אחר שהתרחקנו ממנו ומקבלנו ברצון להוציאנו מתחת העתים, המביאים אותנו לידי מניעה מעבודתו. שעליהם כתוב, "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" (קהלת ג' א'). …

… לעצמה מזולתה בעשר. אך הבניין נשלם בעשר ספירות ודמיון מציאותם בדמיון רמ"ח איברי האדם שמהם נבנה בניין הגוף כולו, וכל אחד לעצמו מיוחד ובכולם נשלם בניין כל הגוף. ואם חסר אחד מהם בבעל חיים אינו ראוי לקרבן, ואם מאדם אינו ראוי להקריב קרבן כי הוא בעל מום. והכהן המקריב הוא כהן והוא לוי והוא ישראל, ושלשת מעלות נבדלות משאר האומות נתקבצו בו והם בו דבר אחד כדמות הכח הדברי שהוא כהן והחי שהוא לו לוי והצומח שהוא להם ישראל ושאר האומות אצלם כדומם. ועל כן הם עושים …

… והמותר נרמז בו סוד אמרם ז"ל, שלשה דברים נאמרו בצפרנים שורפן חסיד קוברן צדיק זורקן רשע. והנה תבין אמיתת רמז זה מאמרם ז"ל, תשמישי קדושה נגנזין ותשמישי מצוה נזרקין ותשמישי מלכות נשרפין. והקבורה היא הגניזה. והמלכות בו סוד הקרבן כי הוא לשכינה. וכבר אמרנו כי החסיד הוא חכם וצדיק. וגניזה בכלל מורה על העלמה אבל אינה שנוי צורה מיד, אבל השרפה מורה על שנוי צורה מיד. והזריקה מורה על בזיון בעל הדבר הנזרק הנקרא תשמיש לו. והחסיד המשתמש במותר השפעים הנשפעים …

… ואת כל עמו בים סוף, ויקבל תורה מסיני לבטח, ושכרו הרבה מאד. וכאשר הומרה אומה עוברת בים ביבשה על המים העליונים, באומה נטבעת בים סוף בתהומות המים התחתונים, וזו נושעה וזו טובעה, כן יומר שה בשה הנקרא איל, וזה ישחט לקרבן וזה ינצל ויזכר לטובה, ויצחק בלבו זה המנצח ליום אחרון. ואם ינוצח יהיה כל הנזכר מהופך, וה' ברחמיו יצילנו מן הרע ויורנו הטוב ואל יביאנו לידי נסיון.

ועוד הוסיף ביאור ואמר כי העשרה נחלקו לג"ז בסוד תר וגזל של הקרבן. ועל כן זכר עגלה ועז וכבר רמז עזר איל בסוד שם הבן. ותלה אז השאלה בלב גם בעט, ולא בעז ולא בעת, וכל עז מזל והשואל בו עובד ע"ז. והנה עת בעצמו כי אין מזל לישראל. והנה הודיענו עתה כי כל דם תחילה הוא דיו ושב …

… מעטף לבלע הכח הראשון אומר שיש גמול ועונש ובמשל מודיע כי החכמה היא השרש ובמעשהו מוכיח שהיא בלתי מאמין זאת. ואשמדאי צועק אין זו דרך האמת כין אין תועלת לנפש בתפלה. והכח השני משבח הפזור כי הראשון אש עולה וכל קרבן על ידיו ותפלות כנגד תמידין תקנום ורוב המקריבים חוזרים ומקריבים עוד. ומדת הדין אשיית קשה ומדת הרחמים לה רפה. והשני רוח מפזר מעלה ומעלה ואינו מכחיש הקרבן מפני שיש לו קצת כח אשיי והוא החום כי חזקה ומדת הדין של מטה רפה. והנה טבע המים קר …