קֶסֶם

והזיוף על זה דמהו בלעם בשלוש הקוביא שהם שלשה והם אחד. כלומר שלשה עצמות שאמיתת מהותם בעצמותם אחד ולא ישתנו בדבר לא בעצם ולא במקרה, כי חומרם חומר אחד וצורתם צורה אחת וכמותם כמות אחת כי כל אחד ואחד מהם ארכו ורכבו ועמקו שווים. וכיון דאתו לידן נימא בהו מילתא מפני שסודם כולל כל הקסמים וכל הנחשים וכל כישוף וזיוף והוא סוד חמ"ר: ח"ידה מ"של ר"מז. ותוכם שדי"ם. וראשם וסופם, חמ"ר לז"ה. וסוד נח"ש: נ"דוי ח"רם ש"מתא. ותוכם מרדו"ת רמז למכת מרדות. וראשם נח"ש וסופם ימ"א שצירופו מי"א והוא תרגום של ים ושל מים. והוא גם כן מיא שהוא בלשון יון כישוף.

… ועצת המן ועצת שאר מלכים שבקשו לאבד שמנו מן העולם. והנה הורה שהיה מאמין שיש שם ברכה וקללה תלויות בפה. באמרו "כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר". ואמונתו זו היתה ידועה לו. וחבור זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם בלכתם אל בלעם בן בעור הקוסם, אשר הרגוהו בני ישראל בחרב, לא הועיל להם. כמו שנאמר "מֵפֵר אתוֹת בַּדִּים וְקסְמִים יְהוֹלֵל מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל" (ישעיה מד' כה'). ונקראו הקסמים פורים וגורלות וקובייא והוא סוד …

… על שהעלים השם ממנו את הרגע שהיה ידוע אצלו מזמן רב, והפך בו הקללה לברכה כדמות מי שרואה הקוביא מתגלגל על הלוח ששוחקין בו וינוח רגע קטן על גורל הפסד, ועוד יתנועע ויתהפך עד שינוח לגמרי על גורל מורה ריוח. כך ראה זה בעל הקסמים גורל ישראל עם גורל האומות וכשראה הדבר כן מפני שכח התלי המורה על הגורלות מעריך מערכותיו בכח, והוא מתדמה בשלשת היסודות הראשונות שהם אש ומים ורוח לשלשת הקוביות ביד שני השוחקים שאחד מהם מרויח והשני מפסיד על דרך משל. הוצרך לשלש הקרבן …

זה המספר כולל לכל אחד ואחד מהשלשה עד שיכלול את שלשתם נבי"א, ובמרובע כל אחד משלשתם אמ"ת, ואמנם הורה שאין ישראל תחת מדת הכשפנות ואמנם הם תחת מדות השם ית' לבד. ויתבאר זה מאמרו "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" ומאמרו אחריו מיד "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". וכן אמרו בסוף כל המזבחות "וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים". …