קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי

… משה הודה שלא מת ברצונו אבל נענש בסלע במים עם היותו מיתתו נשיקה ולא ידע איש את קבורתו. ואיך ידמה עניין מי שלא ידע איש את קבורתו שוה לעניין מי שנהרג בבית דין כנביא השקר. ונחנק ונתלה בעל כרחו לעין כל חי. והתורה אמרה "כי קללת אלהים תלוי". ואיך יאמר להורגיו אלהים אני היש בושה גדולה מזו לשומעים ומאמינים במשיחותו, כל שכן למי שמאמינו לאלוה. והתורה צווחת על עבודת השמש והירח שהם גופים קיימים וכל שכן על גוף הוה ונפסד. ונשוב למה שהיינו בו ונאמר …

… ושנואה רמז לו ייצר. וקורא פה ליפת תאר אהובה באמרו עליה וחשקת בה. ועל כן אמר "לא יוכל לבכר" אפילו אם ירצה "את בן האהובה על פני השנואה הבכר". מה כתיב בתריה "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" שהוא חייב בסקילה. והבא אחריו נידון בחנק "כי קללת אלהים תלוי". והשבת אבדה ועזר בהמת ראה בנפלה ושנוי המלבוש אם יתחלף והראשונים אם לא יקוימו הם תועבת יי'. והמרחיק עצמו מן התורה והמצוה הוא נתעב ונאלח. ואמנם שלוח הקן הוא סוד הספירות עם העליונה והנשמר בה טובה טוב לו …