קרש"ת

6 הפניות ב־3 ספרים

גט השמות

עמ' כט§32

בחשבונם מורות על האמת שהם חיים מאוד מכל צד. כי המרכבה העליונה הפשוטה היא א"ב ג"ד, ואם תסיר ממנה האלף שמורה על אמת ישאר בג"ד. ומן המרכבה האמצעית שהיא יכל"מ אם תסיר ממנה המ' שמורה על מ' של אמת ישאר כל"י. וכן המרכבה התחתונה שהיא קרש"ת אם תסיר ממנה התי"ו שמורה על תי"ו של אמת ישאר שק"ר. הרי לך שבהסרת אמת ישאר בג"ד כל"י שק"ר, ונשאר אמת לבדו בעצמו. ודע הסוד היפה כי הוא ראשית דרכי אל, שהם דרכי הקבלה, (וא"כ) [וע"כ] ציירתיהו לך בתחילת דברי.

מפתח הרעיון

עמ' קפט§82

ובמספרו הארכתי בו כל זה העניין בהכרח להורות עליו שגם הוא תכלית אחת מהתכליות. כי בחברך מספר אבג"ד תמצאם במספר עשרה שהיא תכלית אחדים וראשית העשרות. ובחברך יכל"מ תמצאם במספר ק' שהוא תכלית העשרות וראשית המאות. ובחברך קרש"ת תמצאם במספר אלף שהוא אלף שהוא תכלית המאות וראשית האלפים.

עמ' קצ§83

הם באמת תשעה ועשרה לבד, אלא שהתשעה תכלית ולא ראשית, והעשרה תכלית וראשית על א ב ג ד ה ו ז ח ט גלגל חוזר חלילה והה"א נקודה אמצעית לו. [וכן י כ ל מ נ ס ע פ צ והיה גם הוא גלגל חוזר חלילה ונ' נקודה אמצעית]. וכן עוד בחברך עם קרש"ת התוספת שהיה חסר ממנו והוא כמנפ"ץ והיה גם הוא גלגל חוזר חלילה וך' נקודה אמצעית. והן שלש נקודות שסימנם הנ"ך ומספרם חמר וצורה שהוא הדבר שעליו חוזר הגלגל חלילה.

עמ' קצ§84

סתום שש מאות ושורת מ"ם פתוח דמ"ת ושורת מ"ם סתום וס"ם. וכן נו"ן קצר חמשים ונו"ן ארוך שבע מאות ושורת זה הנ"ך ושורת זה זע"ן. והנה התבאר לנו קצת טעם זה הדבר והוא כי תכלית ציור האותיות נשלם בתי"ו ששורתו דמ"ת ושורות חבריו הבאות אחריו בשנוי הם הנ"ך וס"ם זע"ן וסימנם בשורה הראשונה הו"ז נס"ע כמ"נ. והנה בזה השלוש הנוטה משורת המספר השווה בסופו נדע שלש עקרי המספרים, והוא כי אי"ק הם ראשית ותכלית. ועתה חשבם תכליות יבואו א"ח טש"ץ יק"א וזהו ציורם בהיותם תכליות בכ"ר

עמ' רט§106

עליה. ושם תיו באמרו "הן תוי שדי יענני" (איוב לא' לה') כלומר הוא יודע סימני ויעיד עלי. כמו שאומר פלוני מכיר פעולתי או חכמתי והוא יעיד עלי, ואין דבר נעלם ממנו ית' והוא נעלם מהכל. והנה ת' מספרו ארבע מאות, ובחשבך קרש"ת הם אלף ועל כן נשלם הכל בתיו.

המלמד

עמ' ה§6

וגם בג"ד כפר"ת שהם ז' כפולות, הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק שהם י"ב פשוטות. וסימנם א"ב א"ו י"ב וכללם אהו"י. והנה ד' במקום ת' וגם מ' במקום אחת מהם ג"כ. כי אבג"ד השלימו חשבון האחדים בכללם, וכן יכל"מ השלימו העשרות וגם קרש"ת השלימו המאות. ואין בלשוננו סימנים מיוחדים, כלומר אותיות לחשוב בהם מארבע מאות והלאה, כי אם בהרכבת שני אותיות ת"ק ת"ר ת"ש ת"ת שהם חמש מאות שש מאות שבע מאות שמונה מאות. והנה גם בהגיענו אל ת"ת אין לנו סימנים בהרכבת שתי