סֵפֶר הַמַּאֲמָרוֹת

4 הפניות ב־2 ספרים

אמרי שפר

עמ' קכג§344

לפי זכרונו במכתב ובפה ובלב ר"ל זכרון שם המפורש ובאומתנו בלבד כי לא נמסר לזולתה. ואבאר מהו גמול המזכירו ומהו עונש השוכחו. בין לכלל כל האומה בין לקהל מקהילה בין לרבים מהם בין לאיש האחד היחיד המיוחד. ואע"פ שאצטרך לשתף עם זה קצת חלקים מחלקי ספר המאמרות של ההגיון וגם כללים אחרים מענייני הטבע ומחכמת הגלגל, מפני ההנהגה העליונה לתחתונים. אבל העניין האלוהי שבין אדם למקום על צד הגמול והעונש ממנו על דרך החכמה וממנו על דרך הקבלה הוא הכרחי לי לדבר בו כי זאת היא הכוונה

עמ' קכד§347

והחכם (הנזכר למעלה) אמר בהגיון בספר המאמרות בשער השלישי כי המקבילות ארבעה מינים. שני המצורפים ושני ההפכים. וההערר והקניין. והמחייבת והשוללת. והביא משלים על פירושם ואמר המשל למצורפים הכפל והחצי והמשל להפכיים הטוב והרע. והמשל להעדר ולקניין העיורון והראות. והמשל למחייבת ולשוללת, אמרך

עמ' קנב§460

סוגי הסוגים עד העצמים העליונים ותשעת המקרים העליונים הידועים שהם עשרה. ואלה הן כולם: עצ"ם, כמו"ת, איכו"ת, מצטר"ף, מת"י, אנ"ה, מצב"י, קניי"ן, פוע"ל, מתפע"ל. ובאלה השתנו והתחלפו והתהפכו בהם העניינים כולם כמו שהתבאר בספר המאמרות של הגיון והתחלפותם בחמשה דרכים הנמצאים בספר המבוא שהם: הסוג, והמין, וההבדל, והסגולה, והמקרה. כי אלה הם העניינים שהגשמים כולם מתגלגלים בם עד היום תמיד. וכבר אתה רואה מהם שאפילו אלו סודרו בי"ה שמו והם טבעי המציאות.

גן נעול

עמ' קיא§357

ואומר אחר זה ההגיון שחבר בו אריסטוטלוס הספרים השמונה שהם המאמרות והמליצה וההיקש והמופת וההטעאה והדרש והניצוח והשיר. אשר כבר עברנו על כולם בעיון, הוא ענין המלאכה. ואינה חכמה כמו שקורין אותה מלאכת ההגיון, ונאמר עליה שערכה אל השכל כערך מלאכת הדקדוק אל הלשון. קל וחומר שדרך ידיעת צירוף האותיות דרך מעולה הימנה, ואמתתה התבארה מפירושי ספר יצירה הנודעים בקבלה לא זולת זה.