סִפְרֵי הַמְחַבֵּר

7 הפניות ב־3 ספרים

גן נעול

עמ' א§6

באיגרתו "שבע נתיבות התורה" מזכיר רבי אברהם אבולעפיה את מספר ספריו שחיבר והם כ"ו ספרים בחכמת קבלת השמות ועוד כ"ב ספרי נבואה. מכיון שנשאלתי פעמים רבות על ספריו הריני פורטם על פי הא,ב כפי הידוע לי ולפי כתבי היד בארכיונים.

עמ' ה§42

ישנם עוד כמה ספרים המקוטלגים בארכיוני כתבי היד בערך "אברהם אבולעפיה" מפאת קוצר הזמן עדין לא ראיתים ואיני יודע על אמינותם אך אציינם פה ברצף ובע"ה אם יהיה בידי נתונים מדויקים אפרסמם בעתיד.

עמ' ה§44

"סוד שם הקדש"  "עשר הוויות"  "פירוש ספר העיון"  "ציור לששה ספירות"  "פירוש שם המפורש".

עמ' קכח§417

ומה אוסיף אחר זה להאריך בזה לפי הכונה שנתחדשה אצלי על היותי מושיב על כתבך המעיד על רוב חכמתך. ודי במה שהערותיך עליו בענין זה ולהועילך בו ולחזק כוסף מחשבתך אל ההשגה להשתדל אחריה בדרך מחודשת. ואף על פי שכבר חיברתי בזאת החכמה, כ"ו ספרים וחדשתי כ"ב ספרי נבואה בה מספיק עתה בזה המעיין פה לפי המכוון בו. וכל זה לכבודך ולכבוד הרב אם כל הקהל, ואני בטוח בשם ית' שאני אשים שלום ביניכם שלכך אני משתדל לכתוב דברי אלה. ואני מזכירכם בנתים דברי רבותינו הקדושים ז"ל, אבל איני

ספר החיים

עמ' צד§28

ודע כל אלה אם תוכל, ומפני שכוונתי לפרש השמות אחר כל דברי בסוף חותם ההפטרה לא אאריך בם יותר. וגם שם אפרש שם בן י"ב עם זה בעצמו שאשלימהו לך שם בע"ה. ואחר שהוא כן אפסוק פה בזה הספר כי אין צורך גם כן שאדבר בו אחר מה שכתבתי כי היה כפל דברים לבד. וידוע שכל הספרים יובנו ממה שקדם ולא אלה לבד אלא רבים עמם ממינם. ועל כן אתחיל בספר הישר בעזרת הבורא.

ספר הישר

עמ' צה§2

נביאיו בא אלי אני ברכיהו בן שלויאל מלאך האלהים ודבר הודיעני. כבר הודעתיך שזה היה הספר הראשון שכתב רזיאל בצורת נבואה ר"ל שזכר בו כה אמר ה' שזאת היא צורת דבר נבואה אלוהית וצריכה עיון גדול מה עניינה ומה דרכה. ודע כי מפני שזה הספר הוא הראשון לספריו בעניין הנבואה והוא הששי לפירושי כלומר האחרון. כי עניין ההפטרה הוא לעניין נוסף כדמות חותם לששת ספריו ואינו חותם לאחרון לבד אבל לכל אחד ואחד מהם. לפיכך אני רוצה לדבר בו בסופו בסוד הנבואה בע"ה. וזה הספר לא אדבר בו כי

עמ' צח–צט§19

אלה המקומות כולם ידועים לכל אדם בקבלה ובשמועה. ורזיאל רמז בפשוטם עניינים ניכרים מתוך ספריו אבל הכוונה בם הנסתרת שאיברי הגוף יש מהם שיש בם יכולת וכוחות והרגל ודרכים ושמושים ועניינים שהם זכים וטהורים ועוזרים לנפש בעבודת השם ובידיעתו ובאהבתו. ויש מהם שהם כנגד להכעיס, מהם בטבע ומהם ברצון ומהם בהכרח ומהם בלתי כוונת המניע, והיא על דרך שגיאה. ועל כן ייחס רזיאל לקצתם דרכים טובים ולקצתם להפך. וזאת היתה תכלית כוונת כל ספריו, וכן תכלית כוונת כל חכם ונביא. ומין האיש האחד תלקח ראייה על כל אישי המין כמו שבאר החכם בעל מורה צדק.