כָּ"ף

5 הפניות ב־1 ספרים

מפתח הרעיון

עמ' קפא§75

ובו כל מספר בכח. וכן שמו אלף מורה על מספר משולש והוא כי ראשי המספרים אי"ק. והנה אלף עם אי"ק שוים במספר, כי מן א' עד עשרה אתה מונה סימני אותיות אחד אחד, ומעשרה ועד עשרים אתה מונה סימני אותיות שנים שנים, והעשרים סימן אחד והוא כ"ף. ומן עשרים ואחד עד שלושים שנים שנים והשלושים סימן אחד והוא למ"ד. וכן לכולם אתה מדבק האחדים אל כל מספר העשרות והם שנים שנים עד ק' ועשר שסימנם ק"י שבם שלמו העשרות כולם. ומשם ומעלה אתה משלש סימני אותיות

עמ' קפז§81

המצוייר בתחילת מחשבה. וכן גם הדל"ת אינו כן כי אם ארוך ורחב בציורו המצוייר בתחילת המחשבה. והנה עוד ידוע כי אין הבדל בין ציור נו"ן וגימ"ל אלא הזנב הנוסף על גימ"ל, ואין ציור בין דל"ת לרי"ש אלא זנב הנוסף בדל"ת. וכן אין הבדל בין כ' לב' אלא הזנב הנוסף בבי"ת. וההבדל שבין ה' לחי"ת מדובק בציור אחד והה"א אינו מדובק אך הוא מעל שני ציורים נפרדים, מה שאין כן ציור שום אות אחד. כי אין שום אות בעל שני ציורים נפרדים כי אם ה"א לבדו, וזה לעניין גדול. גם כן כ' וחי"ת ציורם

עמ' קפט§83

הנביאים בציור שדומים לכ'מ'צ'פ'נ'. והורו לנו בהם [חכמה] זו כמה גדולה. שהנה פ"ץ הם ציורים מובנים שהם במספרם הולכים כשורה, ושב פ"ה קצר פ"ה ארוך, צד"י קצר צד"י ארוך, ומה שהיה יושב בו שב עומד. וכן כ"ף ונו"ן אלא שאין כ"ף ונו"ן הארוכים הולכים כשורה במספרם עם הקצרים הנקראים בשמם. ומ"ם פתוחה שבה סתומה וגם היא חוץ משורת המספר. וזה כולו לעניין תשמעהו. דע כי פ"ה קצר מספרו בעשרות שמונים כמספר ח' באחדים וכן פ"ה ארוך מספרו במאות שמונה מאות. ועניין ח'פ'ף' במספר שזה שווה

עמ' קצ§84

ומה שקרה לציור חפ"ף הוא מה שקרה לציור טצ"ץ ומן האחד תבין השני. כי מספר טצ"ץ תשע מאות ותשעים ותשעה והכל תשעה תשעה. אך כמ"נ לא כן קרה להם, כי הנה כ"ף עשרים וחבריו ב"ר בציור בכ"ר, ב' אחדים, ב' עשרות עשרים, ב' מאות מאתים. ואיך בא זה כן והנה כ"ף ארוך חמש מאות. וכן מ"ם פתוח ארבעים ומ"ם סתום שש מאות ושורת מ"ם פתוח דמ"ת ושורת מ"ם סתום וס"ם. וכן נו"ן קצר חמשים ונו"ן ארוך שבע מאות ושורת

עמ' רט§107

בהם בטוב לפי משלם. אלף עצמך לבנות לך בית שתקבל ממנו תועלת וגמול כדלת וסגרהו. והיו לך על דרך שתוכל לעמוד חזק כעמוד ו"ו ישר. ושים בתוך הבית כלי זיין לחתת ולשבר בהם הטטים מן הדרך והמשטים דעתך מהודאת האמת. והרם כפך וכתוב ספרים ולמד בהם ושתה חכמתם כמים. והיה שט כדג במים עד שתתברך כדגים מרוב למודך. ותעשה פרי הוא נו"ן והסמך אל בעלי העינים ופתח פיך ביניהם עד שתסור בחכמתך את רוח הקופית שבך ותורישנו מפניך או תירש כחו, עד שלא ישאר בלא כח ושנה