כּוֹחוֹת גּוּפָנִיּוֹת

4 הפניות ב־1 ספרים

ספר המליץ

עמ' י§9

סיני בחירק תחת הנו"ן ולא אמר סיני ממש כלומר כוחו המיוחד לו לעצמו ולא לזולתו. ושם מ"ם מן סינים דבקה עם א"ל שד"י שסודם מהש"ם ואמתתו שכינ"ה. ואמר שדרש בעד מלכות הכוחות השכליות שהם בני יעקב לדעת מה תכליתם. ודרש גם כן בעד מלכות הכוחות הגופניות שהם אצל מלכי הארץ כלומר מלכי כל הגופים הנקראים ארץ.

עמ' יא§11

התחיל עתה לדבר רזיאל פה אל פה עם המלך החדש וכאילו הוא נותן לו עצה על עניין מלחמותיו כולם, מפני שרזיאל יודע יותר בכוחות הגופניות ממנו מפני שהם עתה אצלו חדשים והוא רך במלכותו עדיין. וכאילו אין רזיאל רשאי לתת לו עצה מעצמו אבל מודיע לו שעצתו היא העצה שהודיעהו אלהי יעקב. ואמרו אביך ר"ל האלהים אשר הוא אביו, ועליו אמר אשר הביאך עד הלום. וידוע

עמ' טז§15

עזר שלא יצטרך להעבירו עמו המעבר הידוע ולא יצטרך גם כן להעביר עמו רק מאתים איש מאנשי אי הראי. והם מאה מולים ומאה ערלים. והוא משל לכוחות הרוחניות והגופניות כי הרוחניות כוחות מולים יהודים ומודים על האמת, והגופניות כוחות ערלים ואטומים וסתומים וחתומים ומקשים על האמת. ואמר לו שבעברו אחר שדעתו לחזור עוד לא יקח כל כוחותיו המעולים עמו שלא ישאר האיש הזה ריק מכל טוב וגם לא יניח לו כל הכוחות הרעות הראשונות שלא ישוב האיש הזה לאשר היה בו בתחילה מן הפחיתות, אך יקח קצת ויניח

עמ' טז§16

ואחר כך ביאר כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה וכל כוחותיהם הם רוחניות ותלויות בקול ורוח ודבור שהוא רוח הקדש. וסוד להנקם מאויבי ה' וממשיחי זולתו ידוע הוא על דרך הנסתר, כי הכוחות האבריות אינם מכירות אלהות וממליכות עליהם כל גובר, וכל מאן דאלים גבר. כלומר כל מי שהוא יותר רשע ויותר מתגאה ומתגבר על חבריו הוא מולך על האברים בהכרח. כלומר מן האיברים הנושאים ארבעת המלכים שהם האדים החם והקר והלח והיבש, שהם אינם מכירים שום אלהות זולת