כֹּחַ עַצְמִיִּי

3 הפניות ב־2 ספרים

אמרי שפר

עמ' קלז§379

חומו בו מצד צורתו יבשו בו מצד חומרו. וכמו שהצורה פועלת בחומר בעצם ומתפעלת ממנו ממקרה כן החום המתחייב מן הצורה פועל בעצם ומתפעלת והיובש המתחייבת מן החומר פועל במקרה והיובש מתפעל בעצם והחום מתפעל המקרה. ויקרא על זה החום באש עצמיי לו קרוב להדמות לצורה שבה נהיה והיה האש אש. ויקרא הנפש בו מקריי לו קרוב להדמות לחומר. וכך תדין שלשת היסודות הנזכרות אחר שתדע כי טבע הרוח חם ולח וטבע המים קר ולח וטבע העפר קר ויבש. כאשר טבע האש חם ויבש ותדע שטבע הרוח הוא הפך

סתרי תורה

עמ' קו§183

מציאות בכח ובין מה שיש לו מציאות בפועל. ואין דעתם כדעת המדברים, אבל הפכה. וגם יש הפרש גדול בין מלת כח ובין מלת בכח, כי באמרם כח מורים על מציאות דבר בפעל לא בכח. אמנם הוא שני מיני כח אחד עצמיי ואחד מקריי. העצמיי הוא הטבעי המעמיד הגוף וקוראים אותו צורה או נפש וכיוצא בו אבל אינו גוף והוא כח בגוף. והמקריי הוא שהגוף מעמידו ולא ימצא בלעדיו, והוא דבר נוסף על הגוף ומתחלק בהחלק הגוף, והמעמיד הוא אמיתת ההויה ואינו מתפשט בכל הגוף וגם אינו מתחלק בהחלקו. אבל שני מיני

עמ' קח§185

לפועל על מי שהסיר המונע מהפועל, כמו שהוזכר בהקדמה הי"ח. והבן זה ויוסר לך בו ספק גדול ותדע כי השכל הפועל הוא פועל בפעל תמיד, והרב המסיר מונעי השכל מן השכל כבר יאמר עליו שהוא הוציא הכח הדיברי מהכח אל הפועל. אבל הכח אפשר היותו גם כן עצם דבר כגון הצורה המעמדת החומר, ואפשר היותו מקרה כאור הלהב, ויקראו זה וזה בשם כח כי שניהם באמת כח בגוף. ואע"פ שאין אחד מהם גוף כמו שהוזכר בהקדמה הי' בחלק השני וכמו שזכרתי לפני זה בזה הסוד בעצמו.