כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה

… ומוסיפין וגורעין כמו כן בחלקי השנה לתקופותיה ושואל זה מזה ופורע זה מזה וקרא זה אל זה. ויושג לנו זה מזה ויעיד לנו זה על זה. ויעלם זה מזה. ויתגלה זה מזה. ונבקש מהם איזה יבשר הזה או זה. ואם שניהם כאחת טובים. כי כל ישראל זה אל זה ערבים ולא לחנם מתקנאים זה בזה החתולים והכלבים והעכברים מזון הצבים ובני אדם אוכלי לחם העצבים העשוי מן העשבים. יקנאו תוך לבם החיות והכרובים. ועל כן לא יקצור רואה בעבים והשם יתקן לבות מחזיקי הכזבים. וישובו להאמין …