כְּנַעַן

4 הפניות ב־3 ספרים

מפתח החכמות

עמ' סו§67

ועל כן אם יוציא אדם דבר מפשטו כדי להשלים כונת המחבר ראוי שייטב זה בעיני השומעים. כגון אמרנו על אברהם על דרך משל שהוא אני או שאני הוא, וענין יציאתו מארצו שהיא מקום האש אור כשדים ללכת ארצה כנען שהיא גם כן ארץ חם. וחם הוא אבי כנען ונאמר ארור כנען דין הוא לירש ארצו כי כנען מקולל ואברהם מבורך. והנה תשוב הארץ שנפלה בחלק המקולל ויירשנה המבורך והיא ארץ זבת חלב ודבש בין לזה ובין לזה. שכבר נאמר "לא אוסיף לקלל עוד את

מפתח הספירות

עמ' ז§7

שהנבואה נחלקת אל מדרגות, רצה השם יתע' שבעל המדרגה העליונה שבם לפי דורו של הנביא יהיה אומה מתחת אומה במצותו לגרש אחת מפני אחרת ולפעמים יזדמן שהאומה האחת תכלול אומות רבות כשבעה עממים הנכללים תחת שם כנען. ועל כן שם כלל כל ארצם זכרתו התורה תמיד בשם ארץ כנען.

עמ' עז§74

ואמנם בא אחר זה עניין אדום רמז להיות הוא סבת כל הטעאה, ואחריו בא מיד עניין אסיפת אהרן אל עמיו וחלוף איש באיש, ומלא אלעזר מקום אהרן אביו. ועוד אחרי החרימם את הכנעני עוד חזרו לקלקולם בסבבם את ארץ אדום. ונאמר שם "ותקצר נפש העם בדרך: וידבר העם באלהים". זו [לשון] קשה מאד והדין נותן לכעוס על זה כעס גדול. ולפיכך בא הסוד מבואר ומפורש מופלג מאד. והם חטאו בדיבור, להפך מחטא משה כי משה חטא בשלא דבר והם חטאו

חיי הנפש

עמ' קלז§198

ומפני זה יצאנו ממצרים וקבלנו התורה בצאתנו מן המצר למרחב, כדי שנכניע לבבינו בבואינו אל ארץ כנען, היא הארץ אשר בה נתגדלו אבותינו הקדושים, והכניעו יצרם תחת יוצרם. שכל כוונת נתינת התורה על זה לכבוש ולהכניע היצר והתאוה הנותרים. שהנה השם יודע יצרינו וזוכר כי עפר אנחנו. ועל כן צוה להציל שארית ידידנו משחת,