כַּוָּנַת הַמְחַבֵּר

ועל כן אם יוציא אדם דבר מפשטו כדי להשלים כונת המחבר ראוי שייטב זה בעיני השומעים. כגון אמרנו על אברהם על דרך משל שהוא אני או שאני הוא, וענין יציאתו מארצו שהיא מקום האש אור כשדים ללכת ארצה כנען שהיא גם כן ארץ חם. וחם הוא אבי כנען ונאמר ארור כנען דין הוא לירש ארצו כי כנען מקולל ואברהם …

… ראוי לכך. וכיוצא בזה אמ' הרבה וגלו לנו בו שהדור מונע זו המעלה בקצת זמנים מן הראוים לה, ואל תפלא מזה כי הוא ענין הכרחי. ואחר שהשלמתי לדבר בי"ב פרשיות הכוללות כל ספר בראשית והוא הספר שקראתי שמו ספר החכמות, אשלים דברי בענין אחד מעולה כללי כולל בכלל כל מה שבא בספר הזה לפי כוונת המחבר שהתבארה לי כונתו בו בהקדימו אותו לפני הגידו לנו ענין מולדתו ודרכיו בכל מה שעשה. והענין הוא זה, דע כי האדם בטבעו לנטות אחר מזגיו בהכרח, ויוסיף לו ההרגל כח טבעי בהיותו דומה למזגיו, ותוסיף לו החכמה כח טבעי …

… עצמם בזה ונשאר הנזק כולו עמם, לא עמו ז"ל ולא עם המקובלים מאמתת מאמרי ספרו האלהיים. כי הוא והם נפשם הצילו ודי לו ולהם בזה שכוונתו וכוונתם דבר אחד. ואני התלמיד הקטן המקובל מספרו על פי רבותי השלמים ז"ל, כוונתי בזה החבור להסיר הדעות הרעות מלב הלומדים ספרו הנכבד. ואם יועילו דברי, כבר עלתה כוונתי שלמה בידי, ואם לאו אינו פלא שיקרה גם לי מחבורי מה שקרה למשה רבינו ולנביאינו ולחכמינו ולרבי משה מחיבוריהם. כי אסבול גם אני מה שסבלו הם עליהם השלום מזה העניין. וכן דרך …

עיקר סוד תכלית היצירה-אין לי צורך לדבר בזה הסוד כלל ועיקר כי דברי הרב מספיקין בו הספקה גדולה. ולו דברתי בו בכל יכולתי לא הייתי מגיע לחלק קטן ממה שאמר בו הרב, כל שכן שלא הייתי מגיע לשום תכליות מתכליות ספרו בזה העניין. ועל כן שמתי בו יד למו פי והספיקו לי דבריו בו כדי שלא אביט לדבריו בלא תועלת, כי כל כוונתי לחדש תועלת.

אמנם הנסתר שבו יש עליו אפשרים רבים, שזה יפרש כן וזה יפרש כך ויסבול הכל. ואם כן צריך האדם חכמה שיוכל להשיג כוונת המחבר מתוך הבנת לשונו. כי מדבריו יבין אדם כוונתו על כל פנים או יהיה מתקרב לאמיתת הכוונה. כי אין ספק שידיעת אמיתת כוונת כל מחבר ספר הוא העניין העמוק שבכל העניינים, כל שכן עניין חכמה וכל שכן כוונת המחבר חכמת אלהות, כל שכן בחבור …

… תרדמה על אברי, ופחד קראני ורעדה ורוב עצמותי הפחיד, ורוח על פני יחלוף תסמר שערת בשרי, ויעמוד כדמות נמצא לפני ולא הכרתי מראהו תמונה עם תנומה לנגד עיני ודממה וקול שמעתי. ויאמר אלי, קום! פרש דברי על דעתי, ואבין כי רצונו שאפרש דברי רזיאל על דעת הנסתר שבם לא דרך הפשט כלל. וארוץ ואומר לשאול מפיו שאלות ויתעלה ויתעלם מלפני, ואראה "כִּי בְאַחַת יְדַבֶּר אֵל וּבְשְׁתַּיִם לֹא יְשׁוּרֶנָּה: בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב: …

ואחר אשר הודעתיך הסבה אשר הביאתני לחבר זה הפירוש אשר קראתי שמו "מצרף השכל" אשר סודו משכן השכל, אשוב לרמוז לך סוד חיי העולם הבא בקצור כפי אמונתי בם וכפי מה שקבלתי מפי רזיאל רבי וכפי מה שידע לבי ממה שהשגתיו בכל השגה שכלית. ואתה תשכל בדברי ובדברי כל מי שדבר בזה כנגד אמונתי זאת ותבחן החלקים ותבחר לך הטוב מהם כאשר ימשיכך שכלך אל האמונה בזה. כי אני בהגידי לך דעתי כבר הצלתי את נפשי מכל חטאך ואין להכריחך באמונות כי אם להודיע אמתתם אצלי לא זולת זה.

ואחר שהקדמתי כל מה שחפצתי בו להקדימו ומה שראיתי תועלת בו להתחיל בעניינו, ושמתיו להיותו מפתח לכל ספר שתעיין בו בספרי החכמות האלוהיות והאנושיות, אשוב בפירוש הספר הזה הראשון ספר "מליץ" ועיין בו יפה ותתיפה.

איש אדם ילדה מרויה אשת הכבשטיאל הזקן לו לעת זקנתו במדינת קרססטה אשר במלכות נגורא אחרי מלאת מספר ימי הגולה. פעמים רבות אכתוב לך ביאור כל עניין ועניין אות באות תיבה בתיבה, ופעמים רבות אודיעך מכלל העניין צירוף תיבה מן התיבות, ופעמים אדלג זה וזה כי אסמוך על מה שכבר רמזתיו, או על מה שאני עתיד לרמזו. או בספר ההוא בעצמו שאני מדבר עליו או במי שקדם לו או במי שיבוא אחריו אם הוא …

… מתקוטטים עם הכח הדברי לבלתי עזבו לדעת האמת. ובדמות תלי מלחמתם בגוף כן חלים בנשמה. וסוד נשפט, הכוחות, הדלת, גוף עפר, גולם יצרים, ותוכחת לעדות שהיא תוכחת חכמה שסודו חכמת הכוחות והיא התוכחות חיים תוכחות החיים. ועל כן היו משלים וחידות עמוקות ואין צורך לפרשם כי אם בכלל.

החל עוד רזיאל להגיד שהתבודד, והגיד הקורות, והן ידועות בנגלה ובנסתר, והורה עוד דרך בידיעת השם ונדבר בה מעט.

… בגלגולי הפסוק ההוא האחרון ותדע כי ימל"ך עם יאמ"ן כך כתוב. הוא סוד גדול מאד. ואלה תגלהו אלא למאמיניך. והנה לב חכם יחיד מיוחד, יאמן, כי ימלך מיכאל, מאין ימלך, אל ימליכני, ימליך מלאך האלהים, ועיין בנשאר. ואחר זה תדע כי זה הספר כוונתי בו לצרף בו צירופים רבים יותר משאר הספרים מפני שכולו מלא צירופים, זה שאני מדבר עליו כי ידעתי שרזיאל כוון לצרף בו גם כן צירופים רבים מאד יותר משאר ספריו. וזה הפסוק האחרון של השלש צורות של השירה כוון בו למה שתשמע מצירופיו. ואני אומר שאילו לא כתב …

ואמנם פירוש זה הספר קצרתיו מאד וגם כללתיו בפסוק ימלך מפני שהוא תכלית כל הכוונות. וגם יש טעם גדול מזה והוא מפני שמשליו נודעים בקלות, וגם יש טעם גדול מזה מפני שכבר נודעו קצת עניינים בו בפשוטם והרגישום קצת אנשים שהם אשר נכתב להם הספר והפירוש כי בעיר אחת נכתבו שניהם ובזמן קרוב מזה לזה. ואע"פ שאין המחבר הוא אשר פירש הספר מצד אחד, אחר שנודע ששמו כשם רבו, כבר תוכל לחשוב שהם דבר אחד מצד אחד. ואין ספק שאם הוא אני גם אני הוא. ואם נבדלו הזמנים והמחשבות שרש אחד להם ונפשם אחת מיוחדת.

… סתרם ואע"פ שהם כפשוטם. ולפעמים אדבר בם בפשוטם ולא אפרש בם דבר מפני סמכי על דעת המשכילים המעיינים בספרי זה. וזה הדבר הכללי האמור הנה לא אצטרך להשיבו בכל מקום, והרוצה לדעת בו דעתי יעיין בו יפה. כי ידוע ששום משכיל אינו ראוי שידין דעת המחבר עד שיראה כל ספרו ויבין כל מה שאמר בו בכלל ובפרט. ועל זה יתחייב לעיין בדבריו פעמים רבות עד שישיג דעתו. ואין למחבר להשגיח בדבריו כי אם במשכילים, שכבר הוא ידוע שמאמריו ואפילו בפשוטם לא יבינם זולתם מאת ה' וגו'.

… ואמנם הפתיחה והסגירה תלויה בעתים. ואמר כי שם אל שדי הוא שומר השערים כולם ויחס הכרובים לפי מראיהם א'דום ול'בן ש'חור י'רוק. ואחר שגיליתי לך בכלל זה אין ספק שכל המראה ההיא גלויה לך עם מה שקדם ועם מה שיבוא. כי כבר הודעתיך שלא אכוון להודיעך פרטי המשלים כי אם במקום ההכרחי. והכללים ההכרחיים כולם כבר הודעתיך סודם פה. והנה מגיד כל מה שקראו המדבר וכל מה שהשיב לו ועניין העם, כי הפעל שאירע לו בהקיץ כבר הוא רמוז למעלה ועוד יורמז. והנה באחרית חזיונו זה אמר שראה …

… לדעת כל משכיל נאמר על ההר כפשוטו. ואמנם אחר שהודעתיך בהכרח צורת הכוונה והיות הר קדוש חסר ח' שהוא שמנה הוא בלי נשמה, ובהצטרך אליו ח' ישוב חי ויקרא רוח הקדש. בטוח אני בשכלך מעתה שתבין כוונת רזיאל בהפטרה. וכוונתי אני בפירושה וכוונתי שהיא אחת באמת בשאר ספריו כולם. ותדע בלא ספק שכל הכוונה בכל מה שחבר היתה למען פרסם סוד ידיעת השם לכל משכיל שלם ולמען ספר שמו המיוחד בכל הארץ, עד אשר יתקדש ויתברכו בו יודעיו. ועל זה יש לך לעיין בכל פרטי דבריו ובכללם כי מהם יתגלה לך …

וידוע שאין כוונתי בזה הספר לכתוב ענייני השמות לפי דעת כל אחד ואחד מהעניינים, אבל כוונתי לרמוז קצת ענייני שמות שחשבום לשם כפי מה שהם. ואין ספק שלא ימצא אדם בדור הזה מאנשי דורנו מן חכמי התלמוד שיודה בדברנו, אך יקשו עלינו על מה שהוא מפורש, וישאלונו כמה הוא נסתר ונעלם ויורה כל מאמין …