כְּתִיבָה

ונשוב לומר שהתועלת הגדולה המגעת לנו מן מחוייב ואפשר ונמנע כבר התבאר, והוא בידיעת ההבדל שביניהם. ודע להבדיל בין מה שהוא מחוייב שימצא, ובין מה שהוא אפשר שימצא, ובין מה שהוא נמנע שימצא. ואם נחליף הדיבור זה בזה וישאר העניין די לנו בו. אין הכוונה תלוייה בדיבור לבד כי אם בהבנתו אחר שימצא בפה בדיבור הלשון, או במחשבת הלב בציור הנמצא בכתיבת הספר.

… מכירו מטרם, והוא לפרנסו במזון שלא היה ראוי לו מקודם שיזון ממנו, ושכר העולם וגמולו הוא תשלומו. גם גימל מלשון גמל נושא משוא כבד. וכן כל משא הוא שם על השלוש, ובשלוש תלוי כל הלשון כאמרך המשא והנושא ונשוא, וכן הכותב והכתיבה והכתוב, וכן כל דבר אפילו בשם ית' כאמרך השכל המשכיל והמושכל. וכן השאר ועל זה מספר גימל שלשה כמו שאמרתי לך מציורו בשלשת הרחוקים.

וזהו שאמרתי לך והוא בלא ספק סוד גדול. ונרמז זה העניין בפ"ה בעבור שממנו יוצא כל הדבור. כי מה שבלב לעולם הוא נסתר עד שהלב מגיד לפה, ומשימו מליץ בינו ובין השומע, המבין. ובעבור שגם ביד אפשר להגיד גם כן על דרך כתיבה נאמר "ידי שמתי למו פי" (איוב מ' ד'). שלא לגלות זה לא ביד ולא בפה. ועל זה בא בכל המצוה העליונה "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל' יד'). וקודם הפה ואחריו היד. והנה חובר פ"ה בסוף אל"ף להודיע לאדם שמה שילמוד שיהיה נשמר בו בפה, ומה שראוי לגלותו יכסהו בעדות צורת פ"ה. ושמונים הם שמונה חבריו.

… הנולד מחבורם וממזגם ומהרכבתם. וכל זה מבואר בספרי הרפואות. וזה כולו יקרא חומר גופני. אמנם דיו מתנודד ומתנועע ומחבר אות לאות ושם לשם ומלה למלה ופעולה לפעולה, ואות לשם ומלה לפעולה ופעולה ומלה לשם ופעולה וכיוצא בזאת התנועה בכתיבה ובניקוד ובדיבור, כל אלו התנועות ודומיהן בענייני האותיות שחמרם הראשון הקרוב, דיו יורד מן הקנה ומצייר כל הגוף נושא אותו יקרא כולו חומר לנפש. והנפש מתקשטת ומתלבשת מכל הצורות של מטה ממנה עד שובה כל אצלה. ויש לה חלק לעולם …

… בהם בטוב לפי משלם. אלף עצמך לבנות לך בית שתקבל ממנו תועלת וגמול כדלת וסגרהו. והיו לך על דרך שתוכל לעמוד חזק כעמוד ו"ו ישר. ושים בתוך הבית כלי זיין לחתת ולשבר בהם הטטים מן הדרך והמשטים דעתך מהודאת האמת. והרם כפך וכתוב ספרים ולמד בהם ושתה חכמתם כמים. והיה שט כדג במים עד שתתברך כדגים מרוב למודך. ותעשה פרי הוא נו"ן והסמך אל בעלי העינים ופתח פיך ביניהם עד שתסור בחכמתך את רוח הקופית שבך ותורישנו מפניך או תירש כחו, עד שלא ישאר בלא כח ושנה …