כֹּחַ הַמִּתְעוֹרֵר

… שורה אלא על חכם גבור ועשיר. והחכם הנה הוא השלם במדותיו, והגבור הוא הכובש את יצרו, והעשיר הוא השמח בחלקו. ומהות הנבואה ואמתתה הוא שפע שופע מהשם יתע' באמצעות השכל הפועל על הכח הדברי וממנו עובר לכח המדמה וממנו עובר לכח המתעורר וממנו לכח המעשי וממנו לכח המחשבי וממנו לכח המרגיש. ואלו הכחות כולן משותפות עם החכמה והבינה והדעת. והכל היה השכל התחלה למציאותם ולמהותם אלא שהוא סבתם הרחוקה שהכחות נמצאות זו מזו וכן המדות גם כן נמצאות …

… הם טבעיים, ואין לנפש יכולת עליו לשנותו מטבעו ותולדת ממזג הגוף, ולפי המזג יהיה זכותו או עביו וזה בתחילת היצירה. וזה כולו זכרתיו לך דרך הגדה וספור, כבר בארו הרב ז"ל בפרקי אבות, ומשם יובנו הנזכרים יותר. ואמנם הנה נשארו לנפש שתי כוחות מחמשת כוחותיו, והם המתעורר והשכלי. והשלשה כבר זכרנום והם הצומח והמרגיש והמדמה, וביארנו שאין בעבור אחד גמול ולא עונש לא לגוף ולא לנפש. וכבר הודעתיך אשר אין החיים מן הגוף כל שכן שאינו חכם כלומר אין חכמה מהגוף, אבל החכמה בנשמה מהנפש אשר …

ואחר שהודעתיך סדר זו היצירה ומציאותה, אשוב להודיעך גם תעלומות חכמה. והוא שתעורר לדעת אשר כח המעורר נמצא לבע"ח כאשר נמצא לאדם, ולא יתחלף כי אם בכח ובחולשה. והנה גם הוא אם כן מצד עצמו טבעיי לבדו. והעד כי השינה כשאדם ער טבעו מכריחו אליה לא תוכל הנפש בדעתה להסירה הסרה מוחלטת. וכל מה שאינו ביד האדם מוחלט לא יצווה עליו במוחלט עשה …

… המושכלת והמקובלת אשר עלה בידינו במופתים ברורים, ראוי לומר בהם "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה" (משלי לא' כט'). ראוי והגון בחיוב מושכל להמשיך דעתך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך למה שזאת הדעת גוזרת, שגזרתה מכוונת להחיותך בבחירה המסורה לכח המתעורר, באומרו "ובחרת בחיים" והם חיי עד הידועים בדעת הנזכרת. והבחירה הזאת לא תבחר בלתי שכל, אבל השכל מעורר הכח המתעורר באמצעות הדבור עד היותו בורר טוב מרע, ובוחר אמת משקר, והיא בחירת חיים ממות, והצלת החלק החיה …

… הקללה, ובין השקר והאמת. ואומר כי התחלת אמיתת הנבואה היא דיבור פנימי נברא בנפש בשבעים לשונות בכ"ב אותיות הקדש, וכולם מצורפים בלב בצירוף האותיות בכח מצד הכח הדברי, ובפעל מצד השכל הפועל האלוהי התוריי הנבואיי. וממנו ישפע על כח הדמיוני ומהדמיוני אל המתעורר ומהמתעורר אל ההרגשי ומההרגשי אל הציוריי המצוייר בספר. ועוד ישוב חלילה להפך ויגיע אל מעלה רמה ויפרד מהציורי אל ההרגשי ומההרגשי אל המתעורר וממנו אל המדמה וממנו אל המדבר הפנימי הנחשב המצוייר וממנו אל הנבואי …

ידוע ומבואר לכל חכמי התורה המקובלים, וגם אינו נעלם זה  מחכמי המחקר האמיתיים מהם, שרשות כל אדם נתונה לו בלא מכריח הכרח גמור ובלי אונס מנצח. אבל יש באדם כח אחד ושמו הכח המתעורר, והוא אשר מעורר לבו לעשות או שלא לעשות. ואחר זה מוצא אדם בלבו מי שמכריע לו בין שני ההפכים האלה, ואיזה מהם שינצח אותו יפעיל האיברים לפעול הפעולות, או טובות או רעות. וישוב עיקר העניין אל היות האדם תמיד …

… יוכל האדם בדעתו לבטל מעשיהם או למנעם מפעולה אחת. הלא תראה ששני החלקים האלה ר"ל הזן והמדמה יעשו פעולתם בעת השינה, מה שאין כן בשאר כוחות הנפש, עד כאן דברי הרב ז"ל. והשתכל במרגליותיו וקנם לך בציורי לבך. וכבר אמר שם שבחלק המרגיש ובחלק המתעורר לבד ימצאו המצות והעבירות. ואמר עוד שם כי המעלות של המדות ימצאו לחלק המתעורר לבדו, והחלק המרגיש בזה העניין אינו רק שמש לחלק המתעורר ובהם כל המעשים. ראה והתבונן בדבריו התבוננות שכליי ותיבדל בעבורם מכל מין האדם הכללי, ותשוב אצל …

… גמור אשר אין ביניהם דמיון אמיתי. והעניין שרצון האדם הוא בבחירת חיים נצחיים ממות, ובחירת הצדק מהרשע, ובחירת האמת מהשקר. ומזה כולו אין לחי דבר ממנו. ולזה נאמר שזה הרצון משותף בדעת וזה משותף בדמיון בלא דעת. והרצון נולד מכח התעורה וממנו שלשה חלקים. האחד אלוהי והאחד אנושי והאחד בהמי. והנה שם הראשון חשק שכל מחוייב. ושם השני אהבת בחירה אפשרית. ושם השלישי תאות טבע נמנע. והחיובי הולך וגדל, והאפשרי פעם הולך וגדל ומתקרב אל החיובי, ופעם הולך וחסר ומתקרב …