כִּלְאַיִם

… המצות והחקים והמשפטים אינה נעלמת אבל כל היא גלויה לרוב החכמים. ועל כן ראוי לקיים כל מצוה וכל חק וכל משפט כפשט. ואמנם גלוי הסוד וידיעת אמתתו הוא ליחידים תוספת מעלה על המעשה גם כן. ולפיכך מה שאמר בעניין מעקה וכלאים וחרישה והשעטנז וגדילים שהם חמש מצות בחמשה פסוקים, אין צרך לפרש טעמים. מפני שכבר באו טעמים רבים על כיוצא בם שגלו אלה עמם. והכל מופלג בנגלהו אך נסתרו יותר מופלג ממנו אצל כל חכם שלם. ועניין מעקה יורה על עמקה של הדירה ועל צבות המקום הנקרא ג"ג. ואמרו לגג"ך …

… ועשית עמקה לראשה ולא תשים גופה בבית סִבָּתְךָ ולא תשים טפה בבית הטפות ולא תשים חלון בבית חלונות ולא הגוף בגופות הבית. כי יפול הנפל ממנו כלומר השמר מחילוף המזג בכח השמות ותן לכל דבר ודבר חקו הראוי לו. והוא טעם איסור זרע כלאים ואפילו בפעל החרישה כי הוא רמז להזהר משתוף הטהור עם הטמא. ושור וחמור זה טמא וזה טהור. ועניין לא תחרש בהם יחדיו כמו לא תחרוש על רעך רעה והוא יושב למטה אתך והוא סוד "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו" מצרפי שמות יחדיו שטן עם …

… זו לנו, והיא אחת מהמצות הנראות קלות וכמה היא מצוה חמורה. ודע שעל זה אמרו ז"ל "הוי זהיר במצוה קלה כחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות". וזו היא אחת מהמצות שאומות העולם משיבין עליהן והשטן מקטרג עליהם. והנה אם כן כלאי"ם מובן בסוד בטויו גם כן והוא כ"ף למ"ד אל"ף יו"ד מ"ם. ושאל מיכא"ל והוא יגיד לך סודו מכ"ף לד"ם מא"ף לדי"ו, והפך עניינו ותכיר נסתרו. ואיני רשאי לכתוב זה מפורש מפני סכנת נפשות, אבל בראשי פרקים אודיעך זה שהנפיחה שבאפיך כפולה ומדלגת …