כִּתּוֹת

ועתה אחלק דעות חכמי דורינו בידיעת השם ואומר שהם נחלקים לשלש כתות ושלשתם מוכים בשלש מכות מתחלפות. הכת האחת אין רפואה למכתה. והשנית קשה להתרפאת כי חליה קשה מגיע עד שערי מות. והשלישית קלת הרפואה עם חוזק הרופא כשישמעו דבריו ויקובלו כי לא הוטבע קושי חליה בעצמה.

הא למדת מדברי אמונות אלו הג' כתות ששלשת מיני השגה הן בין האדם ובין קונו. והרחוקה שבהן היא הראשונה והקרובה היא השלישית והאמצעית היא השנית. כל זה לפי חלוקת כתותיהן. וכבר הודעתיך שהדבר כן אבל נגלה לזו מה שנעלם מזו ואשר קרה לזו עם זו לפי הסדר הנסדר קרה לשלישית עמנו אנחנו בעלי הכת הרביעית. ולא שמענו ולא ראינו אנשי כת חמישית אבל כל הכתות המאמינות בשם ית' ובהשגותינו אותו הם חלק וענף יוצא משורש אחת מארבעת הכתות האלו שכבר זכרנו השתים ואנו בשלישית להודיעה עניינה במאמר זה ודעתנו רביעית לכתות האלה.

ואמנם יבין דעתי זאת הכללית מי שקדמה לו הידיעה במקרא ובתלמוד ובדקדוקם והתפלסף וקבל אחר שהתפלסף חכמת הקבלה בספירות ובאותיות, וזולתו לא יבין דעתי עד תכליתה בשום צד שבעולם. ואין ספק כי חכמי ספר היצירה נקראים מקובלים ונחלקים לכתות רבות לפי מה שהתבאר מספרי מפרשיו. ואיני רוצה להודיע פה חלוקתם כי דעתי יכירוה השלמים שהיא כוללת כל דעות הכתות והיא דעת שווה עם דעות החכמים והנביאים ואין בהם אפילו אחד מקשה עליה זה על זה וכשיתעורר המקובל משנתו …

… שכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון והם ימי הדין לכל. ויום הכפורים הוא יום חתימה לכל מכל. השאר הם ימי הכתיבה ומאז נגזרין כל הגזירות לכל השנה. ואמ' חכמים שלשה ספרים נפתחין בראש השנה כנגד ספר ספור וספר וחלקום לשלש כתות של בני אדם. ואמרו צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים. רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. בינוניים מצפצפין ועולים, זכו נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, לא זכו נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. ושם נאמר עוד לעניין …

ואחרים חייבו דעות אחרות זרות מאד מכל מי שמאמין הקדמות, ורבים האמינו הקדמות עוד על צורות משונות, ובצורה שציירו זה לא ציירו זה, עד ששבו כתות כתות. וכמו שהתחייב זה למאמיני הקדמות להיותם כתות רבות משונות זו מזו, כן יתחייב למאמיני החידוש להיותם מאמינים עניינו בציורי רעיונים משונים זה מזה, שיפרדו ויחלקו תחילה לכתות. והכתות הרבות שהסכימה דעתם בעניין …

… שהקשו עלינו אנשים רבים, שהם חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים, ואעפ"י שהאמת רחוקה מהשגתם אשר לא ידעוה מפני שלא בקשוה, הנה אצטרך להכריח עטי להודיע להם על פיהו אשר הוא כמליץ ביני לבינם בזה, איך הורחקו מהאמת, ואיך המה כתות כתות מהם טפות ועשב כצאן רועות. ומהם בלתי יודעות ובכוונה מתעות הידיעות המשופעות. ומהם כשוורים גופות ובקולות משתעשעות וקיש קיש קוראות, ובדמות חכמה מתגעגעות. ומהם צועקות כמשוגעות מבלתי היותן מבדילות בין הידיעות הטובות אשר מהשם נשפעות, …

ואשר נמצאו בדורנו זה בעונותנו מרוב אורך גלתינו, ומאלו הכתות המשובשות בחכמות האלהיות, ובאמונות התוריות, ובדיעות הנבואיות הן רבות מאד. לאי לבי להזכירם כל שכן ידי, אך בכלל אזכור טעות רובם ואומר להם, איך החשק אשר מהול בג' מילות, מילת הלב, ומילת השפה, ומילת המעור, חייב בחיוב (יהוה) [יהיה] נקרא כשם קונו לכתבה ולהוסיף חקירה ושאלה ודרישה בכל יום תמיד עת אחר עת בכל יכולתו ובזה יושלם לפני יתברך. עיין עיון טוב בחבור וראה מה הם חלקי ובורי, רק הנמצא כי הבור הבור, הנה הוא כשליח צבור.